כשביתי הגדולה נולדה, ידעתי שלעולם לא אוכל עוד לחזור לתחום שבו עסקתי עד אז.
בשביל להיפרד ממנה וללכת לעבודה, הרגשתי חייבת לעשות משהו "מהבטן".
שידרתי לסביבה, והסביבה שידרה לי בחזרה... כמות האנשים ששלחו אותי מבלי להתבלבל לתחום של תמיכה או לתחום ההריון והלידה, הייתה מדהימה.
תוך מס' ימים מרגע ההחלטה (לקח כמה ימים בודדים להחליט), כבר ישבתי בכיתה- נרגשת, שמחה ונלהבת מהתחום החדש.
התחושות האלה, על אף הזמן הרב (והמים הרבים שזרמו) מאותו יום, ממשיכות להתעצם ולהניע אותי.
אני אוהבת את מה שאני עושה, אני מאמינה בדרך, ולכן, אני פה. |