תמי גינטר נותב - תמיכה בלידה, הכנה ללידה, קבוצות לאמהות ותינוקות, הכשרת מדריכות הכנה ללידה ועוד...
| הכנסת תינוק למשפחה עם ילד\ים- טיפים |
| תנועתיות מול שכיבה בתהליך הלידה |
עמוד הבית ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ פורום| אח חדש מגיע הביתה- טיפים |
איך להכניס תינוק חדש הביתה? דברים חשובים שכדאי לדעת, נקודות לעזרה עם ה"גדולים" (???) שלנו... אח חדש מגיע הביתה- חששות רבים מלווים את ההורים ואת הילד, או הילדים הגדולים יותר. איך אפשר לעשות את זה בצורה הרכה ביותר? מה כדאי לדעת כבר בהריון, רגע לפני, כשכבר מתחילים עם ההתמודדויות?
לעזרתכם מס' טיפים שקיבצתי בממקומות שונים: אתרי אינטרנט (הכוללים טיפים מאנשי מקצוע ומאמהות חכמות), ספרים ואפילו עיתונים. הוספתי קצת משל עצמי, גיבשתי, סידרתי, והנה הם לפניכם.
בהצלחה!
(זכרו שמשברים נונים לנו הזדמנות לצמוח, ושאח הוא מתנה גדולה עבור הילד שלכם!)
§ . לפני הלידה- לא ליצור אשליה שעומד להיות כייף ויהיה עם מי לשחק.
§ שתפו את הילד הבכור בהכנות המעשיות לקראת הלידה (שינויים בחדר, קניות שונות וכו'), אבל במידה, בלי שזה יהפוך לציר מרכזי בחייו. § חשוב לענות על השאלות לגבי התינוק שבבטן גם בפעם המיליון. זו הדרך של ילדים להפוך את התינוק למוחשי ואמיתי בעיני רוחם. § להראות תינוקות- הם בוכים, ישנים, יונקים ומחרבנים... § יש לוודא שהילד יודע היטב מי ישמור עליו בזמן הלידה. בדרך כלל ילדים מניחים שמדובר בהורה השני ולכן חשוב לתרגל מצב של לינה אצל סבא וסבתא. כדאי גם שתבלה לילה בחברת מי שישמור עליה בזמן הלידה. § ספר כמו "אח חדש לגמרי" של דוד גרוסמן , מתאים הרבה יותר לדרך המחשבה של ילדים לפני לידה מאשר ספרים מסוג "האח של פספס". § יש צורך גדול לשמור עד כמה שניתן על שגרה קבועה, לא להעמיס על ילדים אינפורמציה רבה מדי לגבי העתיד – לא לצבוע את התקופה שאחרי הלידה בצבע ורוד אבל גם לא להלחיץ עם סיפורי קנאה רבים. § בזמן שאתם בביה"ח- מתנות קטנות שיקבל מסבא וסבתא בשם אמא ו § לביקור הראשון את אמא בביה"ח יש משמעות סמלית גדולה וכדאי להתכונן אליה ולהקפיד על כמה דברים: § כדאי לדבוק בשגרה מסוימת – גן,שעות שינה קבועות וכד' אבל לא בכל מחיר – אם ילד לא רוצה בשום אופן ללכת לגן – וזה מתאפשר – אפשרו לו זאת – זו תקופה מיוחדת. § חשוב לאפשר ולעודד את היולדת לנוח ולהתאושש. אפשר לספר סיפור כשיושבים על הספה, אפשר לראות יחד קלטת, לא חייבים לרוץ לקחת ילד מהגן, לרדת איתו לגינה הציבורית וכד' כדי להראות לו שאמא כבר "כרגיל". הנוכחות המשמעותית ביותר היא הנוכחות הרגשית לאו דווקא הפיזית – וקל יותר להיות נוכח אם נחים ומתאוששים . § יש ילדים רבים שמגיבים באדישות מסוימת לתינוק החדש, יש ילדים שמתרגשים מאד ומשוויצים באח החדש בפני כולם. אף אחת מהתגובות הללו היא לא תגובה "רעה" או "טובה" ולא יכולה לנבא את העתיד. לכל ילד יש דרך משלו להתמודד וגם כאן סביר מאד שנראה תגובות שעקביות עם האופן בו כל ילד מתמודד עם מצבים חדשים. § .רגרסיות להתנהגויות תינוקיות, התנהגות פולמוסית ודווקאית - מאד רווחות בתקופה הזאת. § לא להשתמש בעובדה שהגדול הוא גדול\ בוגר כדי לגרום לו לוותר או להתנהג בדרך כלשהי -זה גורם לתחושה שלהיות בוגר\ גדול זה מצב של הפסד- ואז הילד חוזר להתנהגות ילדותית, וגם נפגע. § סידורי שינה: גם ילדים שישנים כבר שנתיים במיטתם עלולים להרגיש זנוחים משהו כאשר כל לילה מתקיימת מסיבה רבת משתתפים (אמא, § תגובות רגשיות: חשוב להבין שהביטוי החיצוני של הרגשות חשוב מאד ומטרתנו היא לעזור לילדים לבטא את עצמם בדרכים לא מציפות ולא מסוכנות – אבל בהחלט לבטא את עצמם. לעתים קרובות הורים מרגישים שעצם המצוקה של ילדהם היא משהו שצריך למנוע בכל דרך – אבל למעשה היכולת לבטא את הקושי בסביבה מכילה ותומכת עוזרת פלאים לילדים להתמודד עם הרגשות הסותרים שאופיניים לתקופה הזאת – מצד אחד אהבה ורוך אינסופיים ומהצד השני – כעס, קנאה ותוקפנות. § התמודדות עם כעס ואנטגוניזם: ההכרה שמשהו מאד יסודי השתנה ולא יחזור שוב. האבל על אבדן האינטימיות הסימביוטית – הקשר הבלתי אמצעי שבין הורים לילד בכור נשברת ונפלשת על ידי לידת האח החדש. § התנהגויות רגרסיביות: ההתמודדות עם רגשות סותרים מתמקדת גם בשאלה האם אני רוצה להיות קטן או גדול. הרבה פעמים אחים בוגרים חדשים יתחילו לחקות התנהגויות תינוקיות, בכי, מציצת אצבע, זחילה, הרטבה , בקשה לחזור לבקבוק/ציצי, וכד'. זה תהליך טבעי שאין צורך לפחד ממנו – הכוחות ההתפתחותיים הם תמיד לכיוון של גדילה והם כוחות אדירים – עדיף לאפשר לילדים לחוות את הרגרסיה ולפתור את הקונפליקט מבלי להרגיש צורך לשכנע אותם שעדיף להם להיות גדולים .כדאי ורצוי לשקף את הרצון ולעודד משחקי דמיון בהם הם יכולים לבטא את המשאלות הרגרסיביות בצורה בטוחה. עם זאת, התנהגויות רגרסיביות שמלוות בנסיגה התפתחותית ביכולות מוטוריות ו/או קוגניטיביות לאורך זמן עלולות להיות סימן למצוקה או קושי שמחייב עזרה מקצועית – עדיף להתייעץ במקרה כזה עם איש מקצוע. § להכין אלטרנטיבה לגן, בילוי עם סבא/סבתא או בייביסיטר למקרה שלא תרצה ללכת לגן. § הדבר הכי חשוב אחרי הלידה הוא לשמור על השגרה (לקחת אותה לגן, לבלות איתה לבד בהתאם להרגלים). § להזמין לברית לפחות שני חברים קרובים מהגן (כאלו שגם אנחנו מיודדים עם הוריהם). § ימים אחדים לפני המסיבה לרכוש עבור הגדול מספר מתנות, כך שיפתחו ביחד. § הרבה מאד ילדים מתקשים להפרד מההורים בכלל ומאמא בפרט בתקופה שלפני הלידה - לעתים מדובר בדאגה כנה - הם פוחדים "לפספס" את הלידה, חוששים מאבדן השליטה הקשורה בארועים שאין להם מושג כיצד להבין אותם וכיצד להתמודד עימם. § לא לשדר רחמים או רגשות אשם- יותר מידי מתנות או פיצויים יגרמו לילד לחוש שנעשה לו עוול. § לא לכעוס- לקבל רגשות שליליים בהבנה. לכוון כלפי התנהגות אחרת, לא לרגשות אחרים. § למצוא פתרונות מעשיים: "אני קצת עסוקה, אז בוא תעמוד לידי כדי שנוכל לשוחח". § לא להתעלם מתינוק בוכה גם אם הוא מפריע למשחק עם הילד- זה משדר שהילד הוא מלך ובתינוק אפשר לזלזל. § למצוא דרכים להבעת רגשות: ציור, גזירה למשל. § לשתף את הילד באהבה לתינוק. § לא לבטל או למנוע רגשות ("אל תהיה עצוב, אתה צריך לשמוח"\ "אל תכעס") אלא לעזור לילד להתמודד איתם, להכיל. § לא לנסות ליצור שיוויון בהתייחסות. כל ילד צריך לקבל בהתאם לצרכיו. לתת לכל ילד את זמן האיכות שהוא זקוק לו. לא להשוות כמויות. § ללמד את הילד לבטא את הכעס במילים. לאשר את הרגשות ("אתה לא רוצה שאני אבלה עם X) ולא לבטל אותם. § טיפ נחמד: לדבר אל התינוק אודות הגדול: "תראה איזה אח יש לך! הוא בנה מגדל כ"כ גבוה!"- שני הצדדים יוצאים מורווחים. |