יעל דגן, דולה ומטפלת בשיאצו ופרחי באך-050-6833287
| לקיחת אחריות על חווית הלידה |
| למה צריך דולה |
| כיצד לבחור בית חולים |
| מתי ללכת לבית חולים |
| פרחי באך והטיפול בהם |
עמוד הבית מי אני פורום| האם אנחנו נכנסות לבית חולים ומעבירות את האחריות לצוות המטפל או האם זו האחריות שלנו לקבל החלטות לגבי התערבויות רפואיות |
| לפני שילדתי את בתי שיר חשבתי שאני רוצה לידה טבעית ככל האפשר , אבל תכננתי לזרום עם הלידה וההרגשה שלי. כשהלידה התחילה בירידת מים ללא צירים רצו מיד לזרז אותה בעזרת מתן חומר בשם פיטוצין ואני ביקשתי שימתינו את ה-48 שעות המותרות כדי לאפשר ללידה להתחיל לבד. חיכיתי אבל מי לא בא? בקיצור כפי שניתן להבין הלידה החלה בזירוז ומשם קצרה הדרך לאפידורל , ירידות דופק של העוברית, קבלת חמצן, נוזלים , ניטור פנימי ומה לא . בשלב מסוים אמרתי לבן זוגי שהוא חייב לצלם אותי כי אני נראית כמו ניצולת פיגוע. הקטנטונת הגיחה לאוויר העולם ויצרה שני הורים מאושרים ומאוהבים. לאחר הלידה כשאנשים שאלו אותי איך היא הייתה עניתי שבסדר גמור. ואכן הלידה לא הייתה ארוכה מדי לא היה צורך בשימוש במכשירים והחתך היה לא רציני ושכחתי ממנו אחרי יומיים והכי חשוב: נתנו לי להחזיק את היצור הקסום שהגיח ממני שעתיים שלמות אחרי הלידה. רק לאחר שעברתי את קורס הדולות- תומכות לידה , הבנתי שהלידה שלי אמנם היתה "בסדר", אבל הדברים היו יכולים ללכת הרבה יותר טובים אם הייתי משקיעה קצת יותר רצינות בלמידת הנושא. ונכון שהאמהות/סבתות שלנו צוחקות עלינו על כך שאנחנו עושות הכנה ללידה, אבל למרות שבסוף כל אחת תלד (אין ברירה זה צריך לצאת!) - השאלה החשובה היא איך יולדים, ואיך נשארת החוויה אחר כך. אומנם אני עשיתי קורס הכנה ללידה אבל לי – כמו לרובנו – היה נוח להתעלם לפני הלידה מנושאים מסובכים כמו ניתוח קיסרי וזירוז ולא בדקתי לדוגמא, איזה שיטות טבעיות יש לזירוז וכמובן הטעות הגדולה מכולן : לא לקחתי דולה. אז קודם קצת ידע כללי. המילה דולה (doula) לקוחה מיונית ופירושה אישה התומכת באשה. בעברית מכנים את הדולה תומכת לידה. הדולה היא אישה שנפגשת עם בני הזוג לפני הלידה, נותנת להם עצות והנחיות כיצד להתכונן ללידה ואח"כ כמובן נמצאת איתם במהלך הלידה. הליווי בלידה כולל עיסויים, רפלקסולוגיה, שיאצו, דמיון מודרך ותמיכה רגשית. מאז שסיימתי את הקורס אני מלווה לידות בבי"ח בהתנדבות ובאופן פרטי. מהלידות שלי כמתנדבת רק התחדדה אצלי התחושה שהאישה חייבת לקחת אחריות על גופה וחייבת לרכוש ידע רב לגבי הלידה. נשים צריכות לדעת מה עושים להן ואיזה השפעות יש לכל התערבות על האישה והעובר ומהן האופציות העומדות לפניה. ואני לא מדברת רק על נשים שרוצות לידה טבעית. נשים שהצוות הרפואי קולט שאין להן מושג במה שקורה מטופלות בצורה שונה מנשים שלוקחות אחריות על התהליך. זוהי הופכת להיות לידה מנוהלת ומכאן ועד התערבויות רבות ומגוונות הדרך קצרה. ושלא יובן מדברי שאני מזלזלת בצוות הרפואי ובהחלטותיו. הצוות הרפואי שם בראש מעיניו את שלום האישה ועוברה וזה הדבר החשוב ביותר, אבל הוא גם רוצה לעשות זאת במהירות ובשקט (וידוע הוא שנשים עם אפידורל שומרות על השקט...). הרבה פעמים נשים אומרות לי: "איך אני יכולה להיות אסרטיבית כשאני במצב של לידה". ראשית, זה נכון שיש בעיתיות בלהיות אסרטיבית כשאת שוכבת במיטה זרה וכל אחד שעבר 7 שנות רפואה יכול להסתכל לך בין הרגליים. עדיין אנחנו צריכות להיות בשליטה ואם את חושבת שאת לא תוכלי להחליט החלטות רציונליות אז את צריכה להטיל את זה על מישהו שיכול-בן הזוג. ולכן גם הוא צריך להיות בקיא בכל התהליכים. את צריכה להחליט שלא כולם בחדר הלידה צריכים לאהוב אותך ושיותר חשוב שהחוויה תעבור כחוויה חיובית כי את המיילדת והרופא בודאי כבר לא תפגשי, אבל אני פגשתי נשים שסוחבות חווית לידה טראומטית במשך שנים. יולדות שהרגישו חסרות אונים ,כעסו על עצמן שלא היו יותר אסרטיביות ולא עמדו על הזכויות שלהן. אישה הרה שאלה אותי בפליאה : "מה, אני יכולה להגיד שאני לא מוכנה להתערבות רפואית?". אז חשוב לזכור שמדובר בגוף שלנו ורק אנחנו יכולות להרשות או לא שיבצעו בו כל דבר קטן וגדול. כמובן שאני לא מדברת על מקרים של חיים ומוות. ולכן כשאומרים לכם שעומדים לבצע התערבות רפואית חשוב שתשאלו אם מדובר בסכנת חיים ואם לא - תבקשו חמש דקות להחליט. במידה ויש איתכם דולה תוכלו להתייעץ איתה , אבל את ההחלטה הסופית אתם מבצעים. והכי חשוב לזכור שהלידה היא אמנם תהליך שלא נמצא בשליטתנו וצריך לזרום איתו, אבל אפשר בכל זאת להפוך את הלידה לחוויה מהנה ומעצימה... |