אנשים סביבי שואלים אותי כל הזמן למה בעצם צריך דולה. היום כשכל היולדות כמעט הולכות ללידה עם בן זוגן הן בעצם לא לבד בחדר הלידה אז מהו הצורך באדם נוסף שיהיה איתכם בחדר הלידה. אני אנסה לשפוך אור על הנושא.
בימינו מצפים מבן הזוג לא רק להיות בחדר הלידה, בסיטואציה שהיא לרוב חדשה ולעיתים מלחיצה, אף מצפים ממנו להיות תומך, חזק, רגיש ליולדת וכמובן מומחה בטכניקות שיקלו עליה.
ציפיות אלו הן מוגזמות ולא ריאליות. בספרם "לחבק את האם" כותבים המחברים כך: יתכן שעל ידי הדרישה שהאבות ישמשו כתומכים העיקריים, יצרה חברתנו ציפייה שקשה להם לעמוד בה. זה כאילו ביקשו מהאבות להשתתף במשחק כדורגל מקצועני לאחר מספר הרצאות ובלי שהשתתפו במשחקי אימון כלשהם".
אפילו רופאים ותיקים בד"כ ימנעו מלטפל בבני משפחה בשל הקשר הרגשי. אין לצפות מבני הזוג להיות מנותקים מהסיטואציה בה לעיתים הם צופים בבת זוגם חווה כאבים בפעם הראשונה בחייהם. נוכחות של דמות נוספת, מקצועית אך בה בעת רגישה ותומכת מורידה מבני הזוג את נטל האחריות ומאפשרת להם להיות שם עבור בנות זוגן בצורה האופטימלית ביותר.
הדולה מאפשרת לבן הזוג לצאת להתאורר מבלי שיחוש שנטש את זוגתו. בנוסף כאשר הצוות הרפואי מעונין לבצע התערבות רפואית , הזוג יכול לבקש זמן כדי להחליט ולהתייעץ עם הדולה על היתרונות והחסרונות של ההתערבות ולהגיע להחלטה שנובעת מידע ולא מלחץ ופסיביות. את ההחלטה בסופו של דבר יקבלו בני הזוג ולא אף אחד אחר.
בנוסף כמובן וללא קשר לבן זוג נוכחות של דולה בלידה נמצאה כמקצרת את משך הלידה, מורידה את הסיכוי להתערבויות רפואיות וכמובן יוצרת חווית לידה נעימה ואף מעצימה.
אני ממליצה לכל מי שמתלבטים אם לצרף ללידה דולה או לא, לקרוא את הספר "לחבק את האם" מאת קלאוס וקאנאל שמפרט את כל היתרונות ומחקרים שנעשו בתחום.