בזמן ההיריון והלידה מזדמנת לנו האפשרות לצאת למסע. במסע הזה מתגלה אלינו דבר ה' מכל פינה בחיינו, בכל עצב וכעס, בכל תסכול ופחד. מתוך הקשבה אמיתית וכנה למדרגה בה אני נמצאת עכשיו, ולא מתוך שאיפה להתקשר לאידיאה רחוקה שבה הייתי רוצה להיות. אנו, הנשים הכורעות ללדת, נתקלות בעיכובים רבים בדרך להשגת חוויה מעצימה ונעלה בלידה. טרדות ישנן לאין ספור: 'כואב לי', 'קשה לי', 'אני מתה  שזה יגמר כבר', 'אני מפחדת', 'לא רוצה להיות אימא', והרשימה עוד ארוכה. שם, בכל, הטרדות והעיכובים, טמון האוצר הממתין לכל אישה בבואה ללדת. היכן שמחשבותיך משוטטות – שם מדבר אליך הקב"ה, שם טמונה העצמה המחכה לך בלידה, שם המפתחות לישועות ולצמיחה. משם, מתוך דברי הלב הכנים, תצמח התפילה:

 

"לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי וְכוּ'" (תְּהִלִּים נ"א). כִּי מַה שֶּׁמְּדַבְּרִים בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, הוּא בְּחִינַת רוּחַ-הַקֹּדֶשׁ. וְדָוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָיָה מַעֲלָתוֹ גְּדוֹלָה מְאֹד, יִסֵּד מִזֶּה סֵפֶר תְּהִלִּים. וְכֵן כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ הוּא בְּחִינַת רוּחַ-הַקֹּדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְךָ אָמַר לִבִּי" (תְּהִלִּים כ"ז), כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: 'לְךָ – בִּשְׁבִילְךָ וּבִשְׁלִיחוּתְךָ', "אָמַר לִי לִבִּי – שֶׁכָּל הַדְּבָרִים שֶׁהַלֵּב אוֹמֵר, הֵם דִּבְרֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַמָּשׁ, וְהוּא בְּחִינַת רוּחַ-הַקֹּדֶשׁ.

(ליקוטי מוהר"ן קמא, קנו)

 

באמצעות שערי התפילה, בוקעת תפילה אמיתית וכנה, גם אם נדמה שהיא נשמעת קטנונית או חלשה. מתוך תפילה הבאה ממעמקי הלב, ממקום אמיתי, מאיפה שאני נמצאת עכשיו – משם אזכה לבחינת רוח הקודש.

אם אני מוצפת פחדים על התינוק שלי, אני אפתח בתפילה ובבקשה מה' שישמור על תינוקי, שיגן עליו ויעטוף אותו. אם אני מתפתלת מכאבים קשים מנשוא, אני אפתח בתפילה מה' שיקל על כאבי, שיעזור לי לשאת את הכאב הנורא הזה. אם אני מאבדת את הביטחון בצוות הרפואי המטפל בי, אבקש : אנא ה', שלח לי שליחים טובים, ברך את מלאכתם שיהיו שליחים נאמנים. אם הלידה נתקעת ולא מתקדמת: אנא ה', המפתחות לרחמי בידיך, פתח אותו במהרה!!!

ואם... אם אני מרגישה כל כך מיואשת עד כדי כך שאין בפי מילים לפתוח בתפילה... – רבי נחמן לימד אותנו טריק נפלא: תמיד אפשר לבקש מה' שיפתח את שפתי לתפילה. תוך כדי שיחה עם בורא עולם, אפשר לשוחח עם התינוק שברחמנו, לעטוף אותו, ולשלוח לו מסרים שונים מהאימא הממתינה לו...

אם נפתח את לבנו לתפילה כנה, אנו עשויים לגלות בתוך נפשנו אוצרות גדולים. לא רק התינוק, גם האוצרות הללו מצויים ב'עיבור', והם מחכים – בכל לידה מחדש – לצאת לאוויר העולם, ולהיוולד ביחד עם התינוקות שלנו. כך קורא אלינו רבי נחמן, בסיפור 'שבעת הקבצנים':

 

חדלו עוד מלהיות עניים, שובו אל האוצרות שלכם והיו משתמשים באוצרות שלכם.

 

אסיים במזמור תהילים, אשר מדורי דורות מקובל לומר אותו בשעת הלידה, ולאמירתו מיוחסות סגולות רבות:  

 

לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד: יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב: יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ: יִזְכֹּר כָּל מִנְחֹתֶךָ וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה: יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא: נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ וּבְשֵׁם אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל יְמַלֵּא ה' כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ: עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי הוֹשִׁיעַ ה' מְשִׁיחוֹ יַעֲנֵהוּ מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ בִּגְבֻרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ: אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם ה' אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר: הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד: ה' הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:

(תהילים כ)

 

אני הייתי מותרת על 'הכנה רוחנית ללידה', ביטוי המשקף ניסיון לתכנת את היולדת להיצמד לאידיאל רוחני גבוה, שכלל אינו שייך לה. במקום זאת הייתי משתמשת במילים 'מסע פנימי לקראת לידה', מסע המכוון יולדת להשתמש באוצר הטמון בה, ומשם לגלות את דבר ה', המדבר אליה דרך דברי הלב.