נאמר כי "שלושה שותפים באדם האב, האם והקב"ה" כל אחד מהם נותן את חלקו ליצירה החדשה הזאת שמגיחה ברגע אחד.בהסכם השותפות הזה לא נכללנו, אנחנו נספחות ועצם הענין שניתנה לנו האפשרות להיות ברגע מיוחד שכזה הוא זכות גדולה, ועם ועל הזכות הכרת הטובה והתודה שלנו.
דעתי האישית על נוכחות בן הזוג בלידה רלוונטית רק לגבי הלידה שלנו ולא של אחרות, תפקידי כמלווה הוא להכין את הזוג לכך שהלידה אינה מבחן זוגיות ונוכחות או העדרות מחדר הלידה אינם מבטאים בהכרח את מידת האהבה התמיכה והשיתוף של הזוג, לעזור לשני הצדדים להרגיש בנוח עם כל מה שירגישו כלפי המעמד ולאפשר להם להיות מה שהם תוך כדי הלידה - להיות ולא להיות בערך כמו דנידין שלא תופס הרבה נפח.
חלק מההכנה היא להנחות את הזוג לצור איזו שהיא מערכת "מוסכמות" בינהם מראש שתעזור להם ללדת בדרך הנכונה להם.
לכל נשמה יש את דרכה להגיע לעולם והדרך נובעת מהסכם השותפות שנרקם כשלא היינו שם יש הרבה לידות שנדמה לנו שאם היה כך וכך אז הלידה היתה נראית אחרת, אבל היא כנראה היתה כמו שנכתב לה להיות מסיבות שונות.
זה מתסכל ומעורר שאלות, ואולי זה דוקא המקום להרפות כי אחרי הכל "הלחצן" הזה ישאר האבא לכל אלפי הימים בחייו של אותו תינוק.
שותפה ללבטים וגם לרגשות התסכול ומשתדלת לזכור (ולפעמים בקושי) כשאורחת עלי לקבל את מנהג המקום.
|
תוכן התגובה:
|
