מי ייתן והמיילדות אכן היו מעסות, תומכות, ומלוות את האישה לאורך ההריון כולו, ובעיקר בעיקר בשעות הצירים הממושכות.
לצערי, אכן המיילדות עדיין - מיילדות !! (פרט למס' מיילדות מדהימות, שתמכו, עיסו אף נשארו עם היולדת לאחר שנגמרה משמרתן, ובמקום ללכת הביתה - קיבלו לידה לאחר שעות עבודתן, בגלל שהיולדת כ"כ נקשרה אליהן).
לצערי, זה קורה מעט מאוד, וגם אם אשה בוחרת מיילדת פרטית (בתה"ש, לדוגמא, שם ליוויתי מס' לידות עם מיילדת פרטית, שנבחרה ע"י היולדת) - עדיין היולדת לא יכולה לבחור מי זו תהייה, והקשר נוצר בפעם הראשונה כשהמיילדת נכנסת לחדר היולדת. ויתרה מזו - כשנגמרה המשמרת של המיילדת, והיולדת עוד לא ילדה -הוחלפה המיילדת. ועוד יותר לצערי - ב3 לידות מתוך ה-6 שליוויתי (עם מיילדת פרטית) - המיילדת נכנסה רק כשהיולדת היתה ב-7 ס"מ פתיחה, ואכן- רק "שלפה" את התינוק/ת - לא עיסתה, לא תמכה, לא היתה שם בשביל היולדת.
מצד שני, עלי לומר כי 6 הלידות לא היו במרכז הטבעי, אלא בחדרים הרגילים, ואני יודעת שבמרכז הטבעי המיילדת הפרטית נכנסת מרגע כניסת היולדת לחדר, ואז - לעיתים קרובות הדולה אכן מיותרת - המיילדת עובדת ונמצאת כמיילדולה - תומכת, מעסה, מלטפת, ועוד. (אותו דבר בלניאדו במרכז ללידה טבעית).
לדעתי, בניגוד לדעתך, הסיבה שמיילדות לא רוצות דולות בחדר הלידה היא אחרת - הן לא רוצות דולות מפני שיש דולות שמתערבות בעבודת המיילדת, שמרשות לעצמן להתנגד לדברי המיילדת, גם כשמדובר במצבים רפואיים(!), וגם - לצערי הרב מאד, מפני שהיולדת מפתחת תלות יתרה בדולה (כולל להסתכל לעברה, כשהמיילדת אומרת משהו, ולחכות לאישורה), וזה אכן (ובצדק!) מקומם את המיילדות. וסיבה נוספת, לצערי הרב, היא סיבה כלכלית...
ומצד שני - כמי שמקפידה להיפגש לפחות 4 פעמים עם כל יולדת שאני מלווה, גיליתי שאני אכן נותנת ביטחון ליולדת (ולא פחות חשוב, לבן הזוג), והאינטימיות שאנו מגיעים אליה (שלושתינו - היולדת, בן הזוג ואני) - אכן חשובה מאוד ותורמת תרומה לא מבוטלת לתהליך הלידה.
לעולם אינני מתנגדת לדעת המיילדת, ואינני מאמינה בכך שהקשר עם דולה בא על חשבון קשר עם מיילדת (כפי שאמרת), אך אני בהחלט מקפידה "לחנך" (סליחה על המילה המעט מתנשאת, לא מצאתי מילה אחרת...) את היולדת ובן זוגה לאסרטיביות, לשאול שאלות, להבין את התהליך, ולא להסכים לכל דבר - רק כי הוא נאמר, בלי להבין אותו.
אני בהחלט חושבת שמטרת הדולה היא להביא אישה (ובן זוג, כמובן) מושכלים, יודעים ללדת, מודעים לזכויותיהם - לחדר הלידה. ואוסיף ואומר - שקרתה פעם אחת, בה האישה בחרה ללדת עם בן זוגה ואמה (שהגיעה מארה"ב להיות עם בתה בחדר הלידה), ולהשאיר אותי בחוץ, כי הרגישה שהיא וגופה יודעים מה לעשות, ובעלה ואמה יודעים לתמוך בה! וגם זה בסדר!!
ולסיכום - ב"עולם חדרי הלידה" שכולו למען היולדת, הייתי רוצה לראות מיילדות שעובדות גם כדולות - תומכות, מלוות, נמצאות שם למען היולדת; הייתי רוצה שהיולדת תכיר את המיילדת שאמורה להיות איתה בחדר הלידה, עוד לפני הלידה, תלמד לבטוח בה ותיצור איתה קשר משמעותי ואינטימי.
לצערי, בעולמנו, כפי שהוא כיום - רוב המיילדות (ואני כותבת רוב, כי נתקלתי בכמה מיילדות שאכן - תמכו, עודדו, היו שם בשביל היולדת, וחבל שהן כה מעטות!) אכן - רק מיילדות, ואני מצרה מאוד על כך.
אני מקווה שהסברתי למה התכוונתי...
ודבר קטן אחרון - אני מבינה שהנושא הוא בנפשך (והוא גם בנפשי), אך למה ההתלהמות?
בברכה,
גל לביא
|
תוכן התגובה:
|
