בס"ד,                                                                                         טבת התשס"ז.

לכבוד : ענבל פיטוסי- "ה" דולה שלנו...

ענבל מה שלומך?

היום כשדרור שלנו כבר בן חודש וקצת, ואנחנו מתחילים לחזור לשגרה- אמנם חדשה ומרגשת אך בכל זאת שגרה- , זה הזמן להודות!

להודות- על ההסברים המפורטים והדאגה,

להודות- על ההתחשבות והמחשבה,

להודות- על הליווי והתמיכה,

ובעיקר להודות- על ההתאמה.

ההסברים המפורטים במהלך הפגישות שלנו שהביאו אותנו למקום אחר בהבנת תהליך הלידה וקבלתו כאתגר מעצים ולא משבר.

ההתחשבות בנו וב"שטויות" שלנו-, הקבלה שלך אותנו כמי שאנחנו למרות שלא תמיד התאמנו לספר ולגישה, הבנת שגם אם איננו "טבעיים" לחלוטין יש הרבה גם בשבילנו ללמוד מהשיטה, השקעת בזה מחשבה רבה ונתת לנו את זה בכל-כך הרבה אהבה.

הליווי והתמיכה- לכל אורך התהליך והלידה עצמה- ההגעה איתנו לבית החולים- והליווי לכל אורך הלידה הלא קצרה. תוך העמדת רצונותינו לפני רצונות צוות בית החולים.

העיסויים והתרגילים הכדור והדיבורים- על כל זאת אנחנו מודים.

ובעיקר להודות לך על ההתאמה- אלינו- על ההבנה של המקום והגישה איתה אנו באים ולא לנסות לשנות אותנו אלא ללוות אותנו משם- מאותו מקום בו אנו נמצאים.

לא לחינם- אורית אומרת- שהיא לא היתה עוברת את הלידה בלעדייך...

יש לך כישרון אדיר- אשרייך שזכית לגלות אותו- ושאת עוסקת בו כמקצוע...

אוהבים מעריכים ושוב מודים

גאי ואורית.