רקע:

פקיעה יזומה של שק מי השפיר במהלך לידה, הקרויה לעיתים 'פקיעת מים', הינה אחת הפרוצדורות הנפוצות ביותר בתחום המיילדות המודרנית. המטרה העיקרית של פקיעת מים הינה להאיץ צירים, ובאופן זה, לקצר את אורך הלידה. יחד עם זאת, אין הוכחות רבות לכך שלידה קצרה יותר הינה טובה יותר עבור האשה או התינוק, ומצד שני קיימים חששות בנוגע להשפעות אפשריות בלתי רצויות של פקיעת מים על האשה או על התינוק.

מטרת הסקירה:

להעריך את היעילות והבטיחות של פרוצדורת פקיעת מים – בין אם שנערכת באופן שגרתי על מנת לקצר את כל הלידות שהחלו ספונטנית (ללא השראת לידה), ובין אם על מנת לקצר לידה שמתארכת.

שיטה:

הסקירה מתבססת על מחקרים אקראיים מבוקרים המשווים פקיעת מים יזומה עם כוונה עקרונית לשמירה על שלמות הקרומים.

תוצאות עיקריות:

14 מחקרים, הכוללים 4893 נשים, נכללים בסקירה זו. הממצאים הראו שפקיעת מים איננה מקצרת את השלב הראשון בלידה, אך הצביעו על עלייה אפשרית בסיכון לניתוח קיסרי, על אף שהעלייה לא הייתה מובהקת סטטיסטית. בנוסף, לא הייתה לפקיעת מים השפעה על שביעות רצון היולדת מחווית הלידה, ונמצאה ירידה, אם כי לא מובהקת סטטיסטית, בסיכון לציון אפגר נמוך אצל היילוד. יש לציין שהמועד בו בוצעה פקיעת המים (מידת פתיחת צוואר הרחם) לא היה עקבי בין המחקרים השונים.

מסקנות הכותבים:

הכותבים מציינים, כי על בסיס הממצאים, הם אינם ממליצים על ביצוע פקיעת מים בצורה שגרתית בלידות שמתקדמות נורמלי או בלידות שמתארכות. לעומת זאת ממליצים הכותבים להציג את העדויות האלו כאשר פרוצדורה זו מוצעת ליולדת, על מנת לאפשר ניהול דיון וקבלת החלטה משותפת של האשה עם מטפליה.

דיון בממצא הנוגע לאורך השלב הראשון בלידה:

הממצא של סקירת קוקריין זו, שפקיעת מים יזומה איננה מקצרת את השלב הראשון בלידה, יכול לעורר פליאה אצל חלק מהקוראים, היות והפרוצדורה נערכת לרוב למטרת זירוז לידה. אך בהסתכלות על מחקרים קליניים בנושא ניתן לראות כי אין תמימות דעים – מחקרים מסויימים מצאו כי התהליך מקצר את משך הלידה ואחרים מצאו שהוא דווקא מאריכו. יש לציין שבגירסתה הקודמת של סקירת קוקריין זו, הראו התוצאות שהפרוצדורה דווקא מקצרת את מהלך הלידה (אך חשוב להדגיש שגם כותבי סקירה זו המליצו שלא לבצע פקיעה כמהלך שבשיגרה בלידות שמתקדמות באופן נורמלי).

הכותבים נותנים הסבר אפשרי לעניין זה – הם מציינים כי ישנה שונות רבה בנקודת הזמן בו בוצעה הפקיעה ממחקר למחקר (אין דין פקיעה ב-3 ס"מ פתיחה לזו ב-6 ס"מ), אשר יכולה הייתה להשפיע על התוצאות.

קצת ביולוגיה למתעניינים –

ההסבר הפיזולוגי המדויק לאופן בו פקיעת מים (טבעית או יזומה) יכולה לקדם לידה איננו ידוע, אך נהוג לחשוב שלאחר שהקרומים פקועים, היצירה והשחרור של פרוסטגלנדינים ואוקסיטוצין הינה מוגברת, מה שמוביל לצירים חזקים יותר ולפתיחה מהירה יותר של צוואר הרחם.

מעבר לכך, ידוע כי שק מי השפיר מורכב משני קרומים – אמניון (הקרוב יותר לעובר) וכוריון (הקרוב יותר לדופן הרחם). תהליך הריכוך והמחיקה של הצוואר נעשה כתוצאה משחרור פרוסטגלנדינים מסוג PGE2 מקרום האמניון, כמו גם מהצוואר עצמו לקראת הלידה. במהלך ההריון, הכוריון מהווה שכבת מגן בין האמניון לצוואר הרחם, ומייצר אנזים הקרוי PDHG, אשר תפקידו לפרק PEG2, ולמנוע בכך דינמיקה בצוואר הרחם ולידה לפני המועד.