לידה כיד הדמיון
נושא ההיריון מאוד רגיש אצלנו, הנשים, וצריך להתייחס אליו בעדינות וביראת קודש. הרבה פעמים נשים מקשרות היריון ללידה, אבל היריון זה גם כן זמן בפני עצמו, בו העובר מתהווה תשעה חודשים, וכך גם האישה, ולכל חודש יש את ההבנות שלו.
לא לשכוח – להיות באותו הרגע.
חשוב שנשים יבינו שאין דרך אחת נכונה ללדת. לכל אישה יש את הדרך המיוחדת לה. אין דבר כזה "לידה נכונה" או לידה "לא נכונה". כל לידה היא חוויה. גופינו בנוי ללדת תינוקות ונפשנו בנויה להתמודד עם הצירים. אם אישה מגיעה ללידה במימוש כוחותיה, מחוברת לד', לתהליך הלידה ולגוף שלה, זה מה שחשוב. העיקר זה העבודה שהאישה עושה בלידה, שיכולה להעניק לה קניינים רוחניים לכל החיים. ככל שמצליחים להפנים את המסר, כי התחושות העזות המלוות את חודשי העיבור ואת הלידה הן קודם כל רוחניות ורק אחר כך הן גופניות, תהיה ההתמודדות קלה יותר.
לידה נחשבת למאורע משמח בחברה, אך כאשר היולדת קרבה ליום הלידה היא מתלאת חששות ופחדים הולכים וגוברים. מה שיכול להיות "החוויה הנפלאה של חיי" עבור אחת יכול להפוך למשבר מטלטל וסיוטי עבור אחרת.
לידה בכלל, אינה רק פיזית. פעמים רבות אנו חוות צירים ולידות גם ברובד הרוחני של חיינו.
יש לנו בחיים גם צירים רוחניים, ועבודה נכונה עם הציר בגוף מלמדת אותנו גם להתמודד עם הצירים הרוחניים שבחיים, עם הקשיים. כי על כן, השינוי הרוחני משפיע על היכולת הפיזית. היא נוסכת כוחות ומזרימה את האפשרות להתמודד עם הקשיים, כדי להגיע אל הפסגה ולזכות בתמורההנשגבת.
איך ניתן להתגבר על הקושי והכאבים בצירי הלידה?
הפתרון נמצא אצלך בראש! אם תראי את הלידה כהתקדמות, את הצירים כשלבים בדרך למטרה ותעטפי את הכול במחשבות חיוביות תוכלי לראות כיצד הדמיון שלך יעזור לך להתגבר על הקשיים. דמיון הוא הפעלת כוח התת מודע שבמוחנו וניצולו המכסימלי, על מנת להגיע לחווית לידה אופטימאלית, רוחנית וחיובית.
"בעצב תלדי בנים"
תהליך הלידה מתחיל בכאבים. ויש להם משמעות ומטרה.
כאב עם מטרה - רוב הנשים בלידה רגילה דורשות משכך כאבים ועושות זאת מבהלה. כאב הוא אמצעי הקשר עם הגוף. הכאב מתפרש כאות התראה ומסמן שמשהו במערכות הגוף השתבש. הרגל זה מבלבל אותנו בשעת הלידה (אנו חוות תחושות עזות שבכל מצב אחר היו מתפרשות על ידינו כאזעקת חירום, המחייבת הפסקת כל פעילות ופניה מהירה לקבלת עזרה). הכאב שאנו חוות בלידה תפקידו לספר לנו על התהליך העצום המתרחש ברגעים אלו בגופינו. ככל שתצליחי להפנים את המסר שהתחושה העזה שאת חווה בלידה, איננה מזיקה, אלא מועילה וטובה – ההתמודדות תהפוך קלה יותר.
צריך לזכור שכל ציר מקדם אותך לקראת המפגש עם התינוק. ורק בכוח האמונה ניתן ליצור רצון חזק, אשר יתגבר על היציאה הזאת מתוך ימים שאדם חי בהם בטובה. את יכולה להתרכז ב"קשה לי" ו"כואב לי", אבל את יכולה גם להזמין את הציר הבא, כי הוא מקרב אותך אל התינוק שלך, אל הלידה.
למילה "ציר" יש בעברית משמעויות חיוביות רבות כמו: שגריר שמיצג מדינה, הציר המרכזי של עניין כלשהו, ציר במשמעות של דרך (כמו פתיחת ציר בצבא), ציר בגרפיקה שעובר מנקודה לנקודה ואפילו עניין גסטרונומי אם תרצו, בדמותו של ציר בשר או ירקות. ציר הוא הסרן עליו סובבים אופני הרכב המאפשרים לו להתקדם ולנסוע. ציר הוא גם דלת, ועם כל ציר, עוד דלת נפתחת, ועוד אחת.
זאת אומרת שרוב המשמעויות של המילה "ציר" מביעות התקדמות, השגת המטרה או פתיחה של משהו ובכלל מצטיירת כעניין מרכזי וחשוב ואולי אפילו טעים...
צירי לידה מאפשרים את התקדמות העובר אל פתח היציאה.
ציר מלשון יצירה. הוא הכאב היחיד שיש עמו יצירה ובנין. ציר היוצר את המעבר לתינוק העובר מחלל מלא בנוזל חמים, מעטיפת רוך ורחמים, אל עולם יבש, אל הקור ואל ההתמודדות. זוהי יצירת מעבר מעולם חשוך ושקט אל עולם מואר שיש בו חיות והמיה. העובר עובר ומפלס לו דרך בתעלת הלידה. הוא עובר ממצב מיסטי רווי רזים רוחניים אל מחזור חיים פיזי עמוס אתגרים וריגשה.
כך גם בחיים שלנו, אנחנו יכולות לא לשקוע במייצר, בקושי. להיות בו, אבל לא לשקוע בתוכו.
ציר הוא שליח. שליח ממרום לקדם אותך אל שלב הלידה. הציר הוא אות וסימן המצביע על אמהות קרובה.
מחשבה יוצרת מציאות
בהקשר של הלידה אפשר לראות ולהיווכח כיצד בעזרת המחשבה והדמיון, ניתן ליצור תנאים לחוויית לידה טובה יותר. במקום שמחשבתו של אדם נמצאת,- שם הוא נמצא. מאוד חשוב לדעת איזו מחשבה אנו בוחרים בזמן הלידה.
אך יכולה בכוח מחשבתך לשנות משמעויות מקובלות של מצבים ולכוון את עצמך לראות את "חצי הכוס המלאה". גם כשהלידה מתארכת וגם אם הכאבים מתגברים, חשובים הדברים שאת אומרת לעצמך. למשל, למילה "כאבים" יש קונוטציה שלילית מבהילה ומחלישה, אך במקום להשתמש בה תאמרי לעצמך: "יש לי צירים", אפשר שגם ההתייחסות שלך ללידה תשתנה.
חבלי לידה, כמו גם חבלי משיח, הם הקשיים המקרבים אל הגאולה.
"אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף".
חשוב מאוד לדבר עם ה'. כל דבור יכול להוציא אותנו מהמדבר. הוא גם סוג של גאולה, וזה בדיוק פסח, פה סח. לדבר גם בשעת הלידה, בעת הצירים. בשעת הציר הרוחני או הפיזי כדאי לדבר עם ה' יתברך. זה קניין רוחני שממשיך איתך גם לאחר כך. החזיקי במילים של תפילה והן תענקנה לך כח איתנים להיות שותפה לרצון ה' להביא נשמה חדשה וטהורה לעולם.
אמרי לעצמך משפטים כמו: אני הולכת לקראת החוויות האדירות של חיי, אני יודעת שאני מסוגלת לזה, אני פתוחה וגמישה לשינויים. לא תמיד הכול קורה בדיוק כמו שאנחנו רוצות ומתכננות. אני בוטחת בה' שברא אותי היטב למטרה.
כדאי לך להשתמש בדימויים זורמים ופותחים, מחזקים ומרגיעים כמו: נהר זורם ( שגורם לך לשטוף את הצירים), פרח שנפתח עם כל שאיפה ונשיפה (עוזר לפתיחת צוואר הרחם), צבע ורוד שעוטף את תינוקך (כך את עוזרת לו לבוא מאהבה) או דמייני את עצמך למשל מחזיקה שרביט של מלכה, כשאת היא זו שבעצם מזמינה את הציר בכול פעם מחדש ומסלקת אותו בסופו ובכך מחזירה לעצמך את השליטה במצב.
חבלי הלידה הם החבלים הקושרים את העובר אל אמו. הם החבלים אשר מובילים אל ההתנתקות מחבל הטבור, כדי לאפשר עצמאות לאם ולתינוק.
ריקוד הלידה
מתוך המקום הזה אפשר לשיר ולרקוד את ריקוד הלידה.
סוד הלידה הוא להיות בתנועה בזמן הצירים. לעבוד עם הגוף. לא להתנגד לו. התנועות עוזרות להקל על הכאב במהלך הצירים ולקדם את תהליך הלידה. הן מאפשרות לך להיות מחוברת למיילד הגדול,
שהוא הקב"ה, מסייעות ללידה להתנהל בקצב שלה וכעיקר משחררות. העובר מדבר בשפה של תנועה, אז אנחנו רוצות לדבר בשפה שהוא מדבר.
ריקוד הלידה הוא רצף של תנועות המתאימות לזמן הלידה, המלוות בקול, נשימות ומגע, ממש כמו בריקוד. הרעיון הוא שהלימוד נטמע בגוף לפני הלידה ואז במהלך הלידה יש זיכרון פיזי בגופנו של התנועות האלה. החידוש המדהים הוא שזה לא לימוד מהשכל, זה לימוד מהגוף, ואז הגוף זוכר לכן ההכנה ללידה מאוד משמעותית. צבירת המידע ותרגול הטכניקות המתמודדות עם הכאב עשוי לקצר את זמן הלידה, אם רכשת אותם זמן מה קודם לכן והפכה אותם לחלק אינטגראלי מגופך. אין כמו אישה שמלווה אותך בהריון, מכוונת אותך ללידה, נותנת לך טיפים.
לסיום
המדרש אומר ששפרה כמיילדת הביאה לשיפור מצב היולדת והתינוק. ופועה כתומכת הבינה כי עידוד היולדת מפחית את צער הלידה. שפרה ופועה, המיילדות העבריות במצרים, הן "שם קוד" לכל אחת מאיתנו, לשפר מעשינו, לדבר דברי אמונה, לשמוח על ההתעסקות בחיים. האישה העברייה הזו היא כל אחת מאיתנו. לכול אחת יש את הכוח לראות מעבר, להתחבר אל נקודת הנצח, זה כבר מוטבע בנו כנשים.
לכל אחת מאיתנו הנשים יש מטען של כוחות נפש רב עוצמה הבאים לעזרתנו בדיוק במקום ובזמן שבו נדמה לנו כי איננו מסוגלות יותר.
השתמשי בדמיונך ושתהיה לך לידה טובה וקלה! זכרי ש...
"כל התינוקות נולדים בסוף", ו..."אף אחד לא נשאר בפנים".
לקטה וערכה:
אירית מחלב
תומכת מוסמכת
0545370494 |