לאחר הלידה נהוג בתרבויות רבות לערסל התינוקות בעודם ערומים כנגד החזה החשוף של האם. באופן ביולוגי-היסטורי, התנהגות זו הייתה חיונית להשרדותו של התינוק. בחברה המערבית, לעומת זאת, הנוהג הנפוץ הינו הפרדת התינוק או הלבשתו לפני שהוא ניתן לאם. יש הטוענים כי נהלי בתי החולים, אשר יכולים להפריע לאינטראקציית אם-יילוד ראשונית, עלולים להיות בעלי השפעה מזיקה. מטרת הסקירה הינה להעריך את השפעות המגע עור לעור על הנקה, התנהגות והתאמה פיזיולוגית של היילוד.

מחקרים אקראיים מבוקרים המשווים מגע עור לעור לנוהג הרגיל בבית החולים. המועד לאחר הלידה ואורך הזמן בו בוצע המגע היה שונה ממחקר לאחד למשנהו, אך בכל המקרים מדובר היה במגע עור לעור במהלך היממה הראשונה. התינוקות בקבוצת הביקורת שהו במחקרים מסויימים על האמא ללא מגע עור לעור, במחקרים אחרים לצד האם בעריסה או עריסת חימום (גרילר) ובמקרים נוספים בתינוקיה.

 

30 מחקרים הכוללים 1925 זוגות אם-יילוד נכללו בסקירה.

·        נמצאה השפעה חיובית מובהקת סטטיסטית על אחוז ההנקה 1-4 חודשים לאחר הלידה ועל משך תקופת ההנקה.

·        נמצאה הגברה של ביטויי אהבה ומגע בזמן הנקה, כמו גם עלייה בהתנהגות שמעידה על בונדינג מצד האמהות.

·        היילודים שזכו למגע עור לעור הפגינו פחות בכי.

·        חום הגוף נשמר טוב יותר, ורמת הגלוקוז בדם הייתה גבוהה יותר.

·        מגע עור לעור הגביר את יציבות מערכת הלב-ריאה בקרב פגים שנולדו מעט לפני המועד.

·        לא זוהו כל השפעות בלתי רצויות.