אפריל
2008
ליאתי
יקרה,
עברו
כבר שנה ושמונה חודשים מאז הלידה של עברי
ואני מרגישה כאילו זה קרה אתמול.
זה זמן רב שאני
רוצה לכתוב לך מכתב על הערכה והאהבה שלי
כלפייך וסוף סוף,
לכבוד האתר
שלך יש לי הזדמנות.
הכרנו
בערך בחודש שישי של ההריון כאשר נפגשנו
"במקרה"
בפצ'ולי,
במילים אחרות
נשלחת אליי.
כבר בפגישה
הראשונה גילינו שנולדו באותו התאריך וזה
רק סימבול קטן לקירבה עמוקה שנוצרה ביננו.
ליאתי
אהובה,
אני רוצה להודות
לך אין סוף על כל מה שהיית בשבילי כמיטל,
בשביל חנן כבעל
ובשבילנו כזוג.
ליווית אותנו
בכל רגע בליווי צמוד אישי ורגיש.
(היית זמינה
לנו בטלפון בכל שעה לתת עצות ותמיכה,
ביקרת כאשר לא
יכולתי לצאת מהבית עם הצירים).
היית רגישה
איתי ברגעי בצחוק ובכאבים.
היית
גם בכך שפינית לנו את המקום לזמן לבד.
ברגישות מדהימה
ידעת כמה,
איך ומה להיות.
לא רק שהייתי
לצידי בטיפלת בי במסירות,
אלא הצלחת גם
לתמוך גם בבעלי היקר ולמלא משאלות שרק
נרמזו.
באת
לבקר אותי גם אחרי הלידה והפכת לי ממש
לחברה קרובה.
אנחנו מאוד
שמחים ומודים לכם שבחרתם להשתתף בברית
המילה של עברי,
כי מבחינתינו
היית שותפה מלאה בתהליך הלידה.
כל
מה שאני יכולה לומר הוא שאני מאחלת לי
ולנו שתיהיי איתנו שוב בלידות הבאות
שיבואו עלינו לטובה.....
נשיקות
מיטל,
חנן וכמובן
עברי פוגל.
|