המטרה והחשיבות של תמיכה בלידה

מאת שרה קליין

פעם שמעתי הרצעה מוקלטת שהועברה בכנס DONA (מאוגוסט 2002) על ידי קת'י מיקגראת' בכותרת "למצוא את הדרך". מאחד הדברים שנאמרו התרשמתי במיוחד, וההערה הזאת עזרה לי להלביש במילים את הרגשותיי האינטואיטיביות קלפי התחום של תמיכה בלידה. מיקגראת' דנה בהבדל שיש בין כאב לבין סבל. מאז גם אני משתמשת באבחנה הזאת עם הלקוחות שלי, ואף הם מבינים את עומק החכמה שיש באבחנה הזאת. היא אמרה, "הכאב הוא החלק המציעותי הבלתי נמנע של הלידה, ויש לו בסיס פיזיולוגי. סבל הוא התוצאה של אי-קבלת כבוד או כשאין אוזן קשובה או כשאין התייחסות לצרכים....ניתן לעבור כאבים חזקים ללא סבל, ולסבול אף עם הכאבים מעטים. אישה בלידה לא אמורה לסבול.”

חשבתי הרבה על המילים של מיקגראת', והגעתי למסקנה שאף על פי שהערתה היא הבסיס של חלק גדול של תפקידה של הדולה, המשימה של להעביר את האישה דרך התהליך המכאיבה של צירי לידה היא עצמה מהווה אמצעי ליעד יותר גדול. אני מאמינה מאוד שעיקר העבודה של הדולה זה לסייע ליולדת לחוות את נס הלידה. אני כאן להסיר את הסיכוי של סבל בלידה כדי לאפשר לאם היולדת לחוות את החוויה הנפלאה הניסית הזאת. התמיכה בלידה עוזרת לאישה לעבוד עם הכאב, ולא נגדו, ולהבין את המידע שהכאב מספק לנו. מיקגראת' הוסיפה שיש ערך לאיכות התהליך, ולא רק בתוצאת התהליך.

אני, כדולת לידה, נמצאת שם ליד האישה כדי לעזור בתהליך הזה, במטרה שהאם היולדת יכולה להשתתף באופן מלא בביצוע התהליך וגם בהשגת התוצאה. תפקידי הוא לעזור לה לקבוע ולבצע את מטרותיה, ולעזור לה להרגיש חזקה, אמיצה, מרוצה, ושקטה בסוף התהליך. ולאורך כל הדרך, במשך כל הלידה, אני תורמת את הידע, הנסיון, והתמיכה הפיזית והריגשית שלי, ונותנת עיצות איך לשכך את הכאבים ואיך להימנע מהסבל. אחרי הלידה, אני זמינה לתת תמיכה בהנקה ובטיפול כללי של התינוק.

יש הרבה נתונים סטטיסטים שמשקפים את התוצאות החיוביות של נוכחות דולה בלידה. לאישה שמקבלת עזרה מדולה במשך כל הלידה יש יותר תמיכה, כח, והבנה לדחות את השימוש באפידורל, או אפילו לא לקבל אפידורל בכלל. לפי מחקר אחד, דחיית אפידורל עד השעה האחרונה לפני הלידה תרמה להפחתת בעיות בהנקה אחרי הלידה. (קרוועל, היל, הומעניק, ירחון למיילדות אחותית, 39, מס' 3, 1994). במחקר אחר, נשים נמנעו מלבקש אפידורל אם קיבלו תמיכה ריגשית ופיזית כדי להתמודד עם הכאבים (קענל, קלאוס, מיקגראת', רוברטסון, והינקלי, ירחון של האיגוד הרפואי האמריקני, 265. 1991).

בספר "יתרון הדולה" מאת רייצ'ל גורעוויץ, יש "ניתוח-על" של כמה מקחרים על הדולה, עם טבלה מסכמת מסודרת (עמ' 35). מהטבלה עולה שבלידות עם דולה היה צימצום של 36% בשימיש במשככי כאבים, צימצום של 51% במספר הלידות הקיסריות, צימצום של 71% בשימוש באוקסיטוצין, וצימצום של 57% בלידות בוואקום ובמלקחיים. בנוסף, זמן לידה הממוצע היה קצר מהלידות ללא דולה ב- 98 דקות (סקוט, ברקווויץ, וקלאוס, הירחון האמריקני למיילדות וגינקולוגיה 180, מס' 5, 1999). הנתונים האלה מצביעים על יעילותה של הדולה בלידה.

הדולה היא גם אשת קשר בתוך בית החולים. יש הרבה מונחים בביה"ח שעלולים לבלבל, והבילבול הזה מוביל לחששות וחוסר אימון. לדולה יש את הידע והניסיון לעזור לאישה ולשותפיה לנווט את הז'רגון הרפואי, ועוזרת להם להרגיש בטוח בכל החלטה שעליהם לקבל.

לאחר הלידה, מציעות חדשה גורפת פוגשת את האישה שלומדת להניק את תינוקה ולטפל בו. הדולה מספקת תמיכה ועידוד בכדי להקל על המעבר של תינוק חדש במשפחה.

יש הרבה מצבים שעמהם האם היולדת תתמודד במשך מהלך הלידה ומעבר ללידה. אם זה ניסיונה להבין מה קורה לגוף שלה, למצוא הקלה מכאבי הלידה, תקשורת ושיתוף פעולה עם בעלה, השגת התייחסות לצרכים והשגת מטרות בביה"ח, או לימוד אומנות ההנקה וטיפול כללי בתינוק – נוכחותה של הדולה מורידה את הלחץ הנובע ממצבים כאלה. כשהאישה מרגישה מוגנת ובטוחה בעצמה, וכשמורידים לה את הפחד ואת הלחץ, היא פנויה ללדת בלי סבל, ויכולה להיות עדה לנס הלידה ונס החיים. והנה התפקיד והערך הפנימי של תמיכה בלידה.