"קבלת יולדות" – מה זה המקום הזה?

למרות הגידול הזוחל במספר לידות הבית בישראל, רוב הלידות מתרחשות עדיין בבתי חולים. כיוון שכך, רצוי להכיר את חדרי הלידה, לערוך בהם סיורים מוקדמים, לדעת מה מצופה מכם ולמה אתם מצפים מהמקום, להכיר את ה"שפה" ואת הנהלים המקובלים ואפילו את דרכי הגישה לקבלה, במקום לתעות בזמן אמת, כשהאשה כואבת והבעל לחוץ.

"שיעורי בית" יסייעו לכם להגיע ללידה, כשאתם בטוחים, רגועים ושולטים יותר במצב.

כשתגיעו לחלון ה"קבלה"  (לא לשכוח את כרטיס מעקב הריון), נסו להגדיר בקצרה את סיבת בואכם: ירידת מים, כאבים, דימום וכו'. קבלתכם תיעשה כמקובל בחדרי מיון – לפי סדר עדיפויות. המיילדות מיומנות בכך ובכל מקרה חשובה תקשורת טובה ביניכן.

המיילדת תחבר אותך למוניטור כדי להתרשם מדופק העובר ומהצירים, אם ישנם. בן הזוג או מלווה אחר יוכל להיכנס איתך וזה חשוב!

במקביל יימדד לחץ הדם ותיעשה התרשמות כללית מהמצב ומהצורך בבדיקות נוספות. אחת הבדיקות המשמעותיות להערכת המצב היא הבדיקה הוגינאלית, שאיננה נעימה אך נותנת מידע רב על שלבי הלידה: האם יש פתיחה ומחיקה של צוואר הרחם, האם הצוואר אחורי או קדמי, באיזה מצג נמצא העובר ועוד.

הנתונים הללו חשובים לאבחון המקצועי - האם את בלידה ונשארת לאשפוז, או לא?

לכך יש על פי רוב ארבע אפשרויות:

1. "אזעקת שוא" - הבדיקות תקינות, הגעת מוקדם מדי. חוזרים הביתה.

2. את בתחילת לידה, אך מוקדם עדיין להכנס לחדר לידה - מן הסתם יציעו לך להתהלך כשעתיים בקרבת מקום, כדי לקדם את הלידה.

3. ירידת מים ללא צירים - את נשארת לאשפוז. יחד איתך אפשר יהיה להחליט אם להשגחה והמתנה להתפתחות הלידה באופן ספונטני, או לחדר לידה לצורך זירוז מלאכותי.

4. את בלידה - בשעה טובה. היכוני לאירוע מהמשמעותיים בחייך.

המלווה יישלח למשרדים לעריכת "קבלה" רשמית ואת תקבלי חלוק (לא חובה), יוצע לך לעשות חוקן (זכות! לא חובה), יוצע לך להתקלח – כדאי, הדבר יכול להרגיע את הכאבים ולעודד את התפתחות הלידה.

חובת הצוות לשמור על זכויותייך, על פרטיותך ועל צנעתך ולשתף אותך בקבלת החלטות הקשורות לתהליך הלידה, לזרוז, פקיעת מים, טיפול בתינוק וכו'.

זיכרי – הצוות נמצא שם בשבילך ולא להיפך, אך הכנה ולמידה מראש, הכרת השטח והמושגים השגורים, מגדילים את הסיכויים לחוויית לידה טובה ומעצימה.

כל טוב