לקחו לי הרבה שנים עד שהעזתי לומר על עצמי את המשפט: 'אני אדם שכותב'. האמת שתמיד כתבתי, מאז שידעתי להחזיק עט ביד, וגם היום בעידן המחשבים אני עדיין נהנית לכתוב עם עט ודף, 'אולד פאשן', כזו אני. אם זה היה אפשרי גם את המילים האלה היית קוראת בכתב ידי.. כל כך הרבה פעמים אני מוצאת את הכתיבה מרפאת ולכן נהנית משילוב המילים - 'מילים מרפאות'. בכתיבה אני יכולה להיות מי שאני רוצה, מה שאני רוצה וגם את.
את יכולה להיות צופה מבפנים, מבחוץ, מהצד, את יכולה לנקוט כל עמדה שתרצי לתצפית על מה שקורה לך ובתוכך, על התגובות שלך ושל האחרים ולנתח הכול. קצת כמו מראה, מה שעולה בכתיבה הוא את ומערכת היחסים המתפתחת שלך עם עצמך, כאם לתינוק, כבת זוג. העיניים שלך הן אלה שמספרות את הסיפור אך גם אלו שיכולות לנתח ולבחון ובכך להעביר אותך תהליך משמעותי במשך ההריון והלידה.
הכתיבה מפגישה אותנו עם עולמנו הפנימי, היא אינה מיועדת לאנשים מסויימים, כמו סופרים או משוררים, אלא לכל אחד מאיתנו. למעשה כל אחד מאיתנו חושב וכתיבה היא אחת הדרכים לבטא את מה שרץ לנו בראש. היא מחברת אותנו להתבוננות פנימית, דרכה אנו נפגשים עם רגשות שליליים, חיוביים, חלומות, כעסים ותקוות. דרכה, אט אט עולה בהירות בחיינו, בהירות על עצמנו. במהלך הכתיבה אנו מבררים לעצמנו מי אנחנו, מה אנחנו מרגישים ומדוע אנו מגיבים בדרך זו או אחרת. הכתיבה בעיניי הינה כלי יוצא דופן לגילוי עצמי ולו אלף פנים, צורות ושימושים. יש כתיבה יצירתית, יש כתיבה ללא גבולות, יש כתיבה לשם תיעוד וכתיבה שמטרתה מציאת פתרונות, יש כתיבה לשם ניתוח התנהגות והסקת מסקנות וכתיבה לשם הקלה ממתח, כאב או חרדה.
אם את אוהבת לכתוב, אם תמיד רצית לנסות ולא ממש ידעת איך ואיפה להתחיל, עצה אחת יש לי בשבילך, פשוט תתחילי. מיצאי זמן מתאים, שקט מתאים ושבי לכתוב. חוויות מהריון, סיפור לידה, כל אלה ועוד יכולים להיות עבורך אוצרות של ממש בעתיד. |