תמר זלטא זיו -מלווה נשים בשנת הלידה 054-4599693 tamadula@gmail.com
| הלליוגה-מקום לנוע |
עמוד הבית מי אני יוגה אמהית יוגה הריוניתפורום| טקסט |
לידה במגע ותנועה: השלב הראשון: כאשר הרחם מתחילה להתכווץ, תדירות הכיווצים הופכת קבועה, צוואר הרחם נפתח בהדרגה. עד פתיחה: 20-30 שניות כל ציר ציר עם הפוגות של 8-20 דקות עד 8 ס"מ: 40-60 שניות עם הפוגות של 2-3 דקות להתכונן לנסיעה לביה"ח פתיחה מלאה 10 ס"מ: 60-90 שניות עם הפוגות של עד דקה .
ישנן נשים שמהלך השלב הראשון אצלן יהיה שונה, במידה והצירים לא סדירים יש לשים לב למשך הצירים עצמם. מומלץ לשהות בבית ככל שניתן כל עוד מרגיש נכון ונוח. עם התגברות תדירות הצירים ואורכם, כדאי לסוע לבית החולים. כדאי להכין תוכנית לידה מראש ותיק לבית החולים הכולל: כרטיס מעקב הריון תעודת זהות תכנית לידה בקבוק מים מינרלים בקבוק עם חליטת פטל וסרפד+ דבש+ לימון טי שירט או כותונת שמן לעיסוי ללידה שמן לפירינאום סוכריות חמוצות גלובולים הומאופטים של ארניקה במינון של 200 רסקיו רמדי, או תערובת פרחי באך שמתאימה ללידה 2 חבילות של פדים גדולים כמה זוגות תחתונים להחלפה, אפשר גם תחתוני רשת (במקום או בנוסף) כובע לתינוק/ת בגדים לתינוק/ת לשיחרור נשימה נשימות עמוקות וארוכות, לשהות בנשימה עם הפוגות קצרצרות בין השאיפה לנשיפה ולהפך. תחילה כשהצירים "עדינים" מומלץ פשוט לשבת בישיבה נוחה, ניתן להשען על קיר, לשבת על כרית או שמיכה מקופלת ולנשום. נשים רבות בשלב זה רוצות להיות יותר לבד ואחרות רוצות קירבה ומגע, במקרה כזה חשוב שהמלווה ישב מאחורייך, יחבק וינשום איתך. קולות חשוב מאוד לעבוד עם קול. הקול עוזר לנו להרפות ולהתכוונן פנימה, לקראת הלידה. תני ביטוי לכל ציר, צעקי, קראי, שירי. עמידה והליכה: תנועה גורמת לשינויים במפרקי האגן ומעודדת סיבוב וירידה של התינוק. לעיתים חוסר שקט מציף אותנו בזמן הצירים וקשה לנו "לשבת בשקט", משהו דוחף אותנו ללכת, להקשיב לגוף, לתת לו ללכת ומדי פעם לנוח בזרועות בן הזוג או המלווה ולרקוד "סלואו" החיבוק נותן תחושה נעימה וטובה, עוזר לשיחרר אנדורפינים. סיבובי אגן, תמיכה עם הידיים על הסקרום והבטן, רכינה קדימה על המיטה, כשבן הזוג או המלווה תומכים בגב.
ישיבה ישיבה זקופה על כיסא או שרפרף עם נטיה קדימה. כריעה, עם תמיכה, השענות קדימה על ערימת כריות,כדור פיזיוטרפיה,מיטת בית החולים או פוף, הטיה של הגב קדימה. תנוחת צפרדע, עם השענות קדימה. ניתן להגביהה את מיטת בית החולים ולהשען על החלק העליון שלה, או לבקש עוד כריות. עמידת 6 עם סיבובי אגן, מתיחות של הגב- חתולים. ישיבה יפנית, מתיחה של הידיים כלפי מעלה, בעיקר במקרים של כאבי בטן תחתונה. מנוחה חשוב מאוד לנוח בהפוגות בין הצירים!!! שכיבה על הצד עם כרית בין הברכיים וכרית או כמה כריות מתחת לראש, כשבן הזוג או המלווה מניחים יד אחת על הסקרום ויד שניה על האוקסיפיטל. מומלץ מאוד לקבל עיסוי,עם שמן מרגיע סביב הכתפיים, הסקרום (ניתן ללחוץ מסביב לסקרום, מקל מאוד על הכאב), ירכיים ושוקיים- תמיד כלפי מטה, להזכיר לגוף ולעובר את כיוונו. ליטופים עדינים על הפנים באזור העין השלישית. תרגול באוטו חשוב להמשיך ולנוע גם בדרך לבית החולים. ישיבה או שכיבה סטטית, מגבירה את הכאב המכווץ. תנועה תעזור לנו להרפות את השרירים ואת הכאב. שבו בספסל האחורי, השתדלו לשבת על הברכיים, השענו על צוואר הכיסא הקדמי, חבקו אותו ותניעו את האגן. ניתן גם לכרוע בעמידת 6, בספסל האחורי, אם יש איתך עוד מלווה ברכב (מלבד הנהג), שתשב לידך, תתמוך ותעסה את הסקרום. שתנוע איתך,תנשום איתך ותבטא איתך את קולות הכאב. עוד לפני חדר הלידה יתכן ולא יקבלו אותך מיד, המשיכי לנוע ולתרגל, גם בזמן ההמתנה. במיון יולדות ירצו לבדוק אותך ואת עוברך, לודא שאת "מתאימה" לח.לידה (מפתיחה של 3 ס"מ בד"כ). בשלבים אלה חשוב מאוד לנשום ולהיות מרוכזת בעצמך ובתהליך בו את נמצאת. הזמיני את הצירים להמשיך ולבוא (מתח יכול לגרום להאטה ואף הפוגה בצירים). בחדר לידה המשיכי עם התרגילים שעשית בבית. על מיטת בית החולים, בעזרת כדור (ברוב בתי היולדות יש כדור פיזיוטרפיה, את יכולה להביא גם את שלך, המוכר מהבית) אם הכל בסדר מומלץ לבקש ניטור לסירוגין, שכיבה ממושכת על הגב עלולה לגרום לירידה בדופק עוברי, האטת תהליך הלידה והגברת הכאב. התנועה חשובה מאוד להתקדמות הלידה. על מיטת בית החולים אם את מחוברת לאפידורל, שכבי על הצד. הפכי צד מדי פעם. דאגי שהרגל העליונה תיהיה מוגבהת על כרית ונוטה לכיוון הפנים. ניתן לאחוז אותה עם היד העליונה ולמשוך אותה לכיוון הפנים. *ישיבה על רגל אחת (טוסיק על העקב) כשכף הרגל השניה על הרצפה, הידיים נשענות על המיטה, את רוכנת מעט קדימה . תנוחות היוצרות זוית א-סימטרית באגן ועוזרות לתינוק לרדת ולהתבסס טוב יותר. *עמידת 6, סיבובי אגן ורכינה קדימה למנוחה. מומלץ להניח את הידיים על כריות ורצוי שבן הזוג או המלווה יתמכו וידחפו קלות את הסקרום. כריעה כריעה לא מתאימה לכל אחת ולכל מצב, היו קשובות. מומלץ לשתף את בן הזוג או המלווה בכריעה, להשען עליו ולכרוע, להקפיד על גב ישר, או להשען על משענת מיטת בית החולים, ישנם בתי חולים המצוידים במעין מסגרת למיטה עליה ניתן להשען בקלות. כריעה בעמידה, כשבן הזוג או המלווה אוחזים בך מתחת לכתפיים ואת עם הגב אליו או שאת מחבקת את צווארו עם הפנים אליו. כריעה כשאת יושבת בחייקו של בן זוגך והוא על כיסא. *הרמת רגל אחת על שרפרף, כיסא או מיטת בית החולים. *תנוחות המועילות במצג עורף לאחור. השלב השני: פתיחה מלאה, בין ½ שעה לשעתיים בלידה ראשונה. שלב לטנטי, שלב המנוחה. נמשך בין 10 ל20 דקות. הפתיחה הושלמה, ברגע שהראש התינוק עבר את צוואר הרחם לתוך תעלת הלידה נחוץ לרחם זמן להסתגל לנפח החדש, הקטן יותר, שנמצא ברחם. ירידה בצירים, אין צורך ללחוץ. לחיצות בטרם עת עלולות לגרום לכך שהתינוק שלך לא ישלים את התבססותו באגן כראוי. שלב אקטיבי: שלב צירי הלחץ. צירים חזקים, חדים, משולבים עם צורך עז ללחוץ. יתכן ותרגישי אותם בכיוון פי הטבעת. חשוב שיזכירו לך לנשום, נשימות אל הבטן והאגן ונשיפות ארוכות ואיטיות, הרפי את רצפת האגן. היי את. את מדהימה ויודעת בדיוק מה לעשות!!! חשוב לזכור לא לעצור נשימה בזמן לחיצה, לשחרר מעט את הסרעפת ואז ללחוץ. שלב המעבר:לידה. מתיחה חזקה של דפנות הנרתיק, בזמן יציאת הראש והכתפיים יכולה לגרום לתחושת צריבה, אחרי שהראש יצא את יכולה לנשוף לאט החוצה את התינוק. בשני השלבים האחרונים מומלץ להיות בתנוחות זקופות לתת לכח המשיכה לעשות את שלו, לפתוח ולהרפות את האגן. גם עמידת 6 מצוינת לשלב זה, תנוחות כריעה או חצי כריעה למיניהן. בתנוחות שכיבה או חצי ישיבה חצי שכיבה יש לתת יותר דגש על נשימות עמוקות ודחיפה של הסרעפת לכיוון האגן, דבר הדורש מאמץ רב ועלול לפגוע ברצפת האגן. עדיף לשכב על הצד כמו שתואר מקודם. התינוק בזרועותיך, הוא יונק או נח עליך, אתם יכולים להתחיל לתקשר איתו ולדבר אליו. הוא מבין וזוכר את קולכם מהרחם. מזל טוב. השלב השלישי: יציאת השליה. כאשר התינוק נושם לבד, חבל הטבור יפסיק לפעום, השליה אינה נחוצה עוד. הרחם תתכווץ מהמגע שלך עם תינוקך, בעיקר אם הוא הוא יונק, השליה תפרד מדפנות הרחם ותצא. ניתן לפנות אלי בכל שאלה ותהיה 054-4599693 שתיהיה לידה נפלאה, תמר |