לאסנת האחות והמטפלת מס' 1 שתמיד הקרנת חום כלפי היולדות

אני רוצה בהזדמנות זו להודות לך על הטיפול המסור והסייוע הנפלא אותו הקדשת לי בזמן הכי הייתי נחוצה לו, לא זכור לי אי פעם שזכיתי לייחס כמו שלך מצד רופא או אחות

תודה רבה מקרב לב

אוהבים אותך מאד

נביל, ופאא ורוני טאפש

 

בס"ד

 סיפור הלידה שלי- של מרדכי

הגעתי לחדר לידה בבית הרפואה זיו בצפת בשעות הבוקר המאוחרות של יום רביעי. הגעתי לבד ובעלי לא היה איתי מאחר וכבר אושפזתי יום קודם  עקב דימומים. הוא חזר ללילה הביתה לילדים ומשהחלו הצירים אמרתי לו לצאת לדרך (נסיעה של כשעה בתחבורה ציבורית ).

היו לי צירים כואבים אך נסבלים וניסיתי להתמודד עמם ע"פ כל מה שקראתי וידעתי מנסיוני. בעבר.  זו לידה רביעית שלי ואני כבר יודעת את הצפוי ויודעת שצריך פשוט לעבור את זה איך שהוא ושאין פתרון קסמים או אדם שיעשה משהו כדי להעלים את הכאבים אך בכל זאת היה חסר לי מישהו לעבור אתו את כל זה.

לא רציתי לקחת אפידורל כי אני חושבת שבאשמתו הגעתי בלידה ראשונה לואקום וקרעים גדולים... אולי לא באשמתו אבל בכל מקרה בלידה שנייה ושלישית הסתדרתי יפה בלעדיו וחשבתי שגם הפעם אנסה ואצליח בעזרת ה'... ורק אם ממש אכאב אקח. בין לידה ללידה שוכחים כנראה כמה זה כואב והפעם הלידה התמשכה יותר ממה שצפיתי.

אז נכנסה לחדר אסנת ואמרה שהיא מתנדבת כאן יום בשבוע ועוזרת לילודות ואם אני רוצה שהיא תעזור לי. הסכמתי בשמחה, למה לא? נדמה לי שהיא גם ציינה איזושהי שיטה שהיא מטפלת בה...

אדגיש כי עקרונית הייתי רוצה תומכת לידה לפי כל הסיפורים ששומעת אך בכל לידה מחדש אני נרתעת מחדש הן מלערב מישהי בדבר כל כך אישי והן מהצד הכלכלי ואני בסוף הולכת לבד (עם בעלי כמובן אך  הוא אינו יכול להיות עימי בכאבים הקשים ובלידה עצמה (מסיבות הלכתיות דתיות) חוץ מזה אני לא כל כך מתחברת לכל השיטות האלו של נשימות, מודעות, דמיון מודרך וכד'. כשכואב- אז כואב ואי אפשר לחשוב על כלום! אני מאוד מעשית ועל הקרקע ואינני יכולה לרחף במחשבות כשכל הגוף שלי זועק. הדבר היחיד שאני עושה שהוא לא גשמי זה להתפלל לה' שבכל יעבור מהר ובשלום.

אסנת התחילה להדריך אותי מה לעשות. עשיתי כדבריה ולו בשביל להרגיש שאני עושה משהו. היא הביאה לי כדור לשבת עליו, אמרה לי איך לנשום...אסנת בעצם נוכחותה והקשבתה האמפתית עזרה לי. אני לא זוכרת איזו תנוחה ואיזו תנועה עשיתי כדי להקל על עצמי אבל עצם זה שהייתה מישהי שיכולתי להחזיק בה ושתקרא לאחות אם יהיה צורך, הקלה עלי מאוד. הודיתי לה לה' ששלח אותה בדיוק היום...

בינתיים בעלי הגיע אך זה לא עזר הרבה... הצירים התגברו ואני כבר הרגשתי שאינני יכולה. אסנת עזרה לי להגיע לג'קוזי, לעלות על המיטה, לרדת, מה שביקשתי - היא הייתה איתי גם כשבקשתי כבר גז צחוק (משכך כאבים ברמה הכי נמוכה) והבנתי מאסנת קודם לכן בין השורות שהיא לא תומכת באף משכך כאבים וכדאי להתמודד לבד עם הצירים, היא לא אמרה לי כלום והייתה איתי לאן שאני הובלתי ועזרה לי להסתדר עם המסכה של הגז צחוק.

כל דקה הייתה נראית לי נצח וכל זמן קצר בקשתי שיבדקו כנמה כבר הפתיחה. כל פעם התאכזבתי מחדש "רק 7" "רק 8" איך אני אשרוד את זה? אסנת עודדה אותי ואמרה שאת מתקדמת מצוין הנה הנה הכל נגמר.

כשהגיע שלב הלחיצות בקשתי מהמיילדת שתזהר מאוד שלא יהיו לי קרעים ושלא יצטרכו חתך מאחר וכמו שספרתי היה לי סיפור בעבר עם קרעים גדולים מאוד. רציתי שסוף סוף אחרי לידה זו  לא יהיו לי כאבי תפרים (מה שהיה בכל הלידות הקודמות.) המיילדת אמרה שתשתדל ואני התאמצתי להתמודד עם הכאבים האיומים ובד בבד למלא אחר הוראותיה כדי שאכן לא יהיו בעיות. זו הייתה משימה לא פשוטה בכלל. אסנת אמרה שיש שיטה שנקראת שיטה ה"שינים" שלפיה – כשלוחצים/ או כשמרפים אני כבר לא זוכרת ... סליחה, אומרים את האות שין בנשימה ארוכה ואז התינוק יורד לאט יותר בשליטה ולא בפתאומיות. כמו שכתבתי קודם אני לא מתחברת לכל השיטות וכד' אבל עשיתי כל מה שאמרו לי כדי להיות ילדה טובה ואולי משהו יעזור... אני ממש לא מבינה בזה ואני סומכת על אחרים שמומחים ממני...

סוף טוב הכל טוב . אחרי מאמצים רבים וזמן ממשך מדי והרבה לחיצות  ( רבות לדעתי כמובן) נולד סוף סוף מרדכי המתוק שלי במשקל הכי גדול מכל ילדי 3.435 קילו ללא שום חתך וקרע והיו צריכים לתפור רק תפרון קטן שאפילו לא דרש זריקת הרדמה. המיילדת חזרה ואמרה כי זה בזכות שיטת השינים. מהדיבורים בינה לבין אסנת הבנתי שזה לא היה פשוט לשמור שלא יקרע וכו' אך השינים שאמרתי מאוד עזרו. הודיתי מאוד לאסנת ולמיילדת ובמיוחד שהבנתי שאסנת נשארה מאוחר במיוחד בשבילי כדי לגמור איתי את הלידה.

אני מודה לה שוב ושוב ומודה לה' על הילד החמוד והבריא שנולד לי.

בראש ובראשונה חשוב לי לציין שהעבודה והשהייה איתך נעמו לי מאוד. הרוגע, העדינות והמגע שלך הופכים את זמן התרגול לכייף אמיתי. התירגול בשיטת פאולה היה כמעט הדבר היחידי שתירגלתי לקראת הלידה. דרך התירגול למדתי להקשיב לתחושות מאוד עדינות בגופי. למדתי כיצד הפעלה של שריר באיזור אחד משפיעה ועובדת גם באיזורים אחרים בגוף. אני בטוחה שהתירגול חיזק אותי ועזר לי להתכונן ללידה.

לגבי הלידה עצמה –

הלידה התפתחה והסתיימה במהירות הבזק (כ-45 דקות). בזמן הצירים הייתי רכונה קדימה (נשענת על הכיור) תוך שימוש בנשימות, תנועות אגן ומחשבות על הרפייה של שרירי רצפת האגן. למרות שלא נעזרתי באופן מודע בתרגילים השונים שלמדתי, אני בטוחה שהשרירים תפקדו טוב יותר בזכות התירגול.

תודה רבה לך אוסנת

מזיוה ושחר הקטן

אוסנת יקרה

רציתי להודות על חוויה משמעותית, מלמדת ומעצימה.

לקראת סוף הריון שלישי, הגעתי אליך ספקנית ועייפה.

ואת, בעדינות מיוחדת וברוחב לב אין סופי הנחת ולימדת

תחום שהוא כל כך קרוב וכביכול ידוע,

אך רק עם ההתעמקות מבינים עד כמה הוא רחוק ואולי מוזנח.

רק בתהליך הלידה  מבינים עד כמה חשוב היה ללמוד

ורק בסוף הלידה במבט לאחור מבינים כמה זה עזר וכמה כוח ושליטה זה העניק

למרות שזו לידה שלישית, היתה לי לידה ארוכה ומתישה,

ועצם ההעשייה של כל אותם תרגילים שמקלים ומקדמים את הלידה

נתנה בי כוח, אנרגיה ומצב רוח טוב להתמודד עם כל הכאב והפחד

עשיתי בעבר קורס הכנה ללידה,

אך, נראה כי לשיטת פאולה ישנו ערך מוסף ללידה ולחיים ככלל.

ואני, שבמקצועי מתעסקת בהשלכות הגיל על הגוף והנפש

ומבינה את חשיבות הנושא מודה  כי

מבחינתי, המפגש איתך היה כמתנה לחיים.

קיבלתי עוד כלי להכרות קרובה יותר עם גופי

וחשוב מזה לשמירה על תפקוד תקין ובריאות.

תודה על הכל

עינת