חלומות בהריון

ורד דהן

"חלומות הם היפעמויות נסתרות, ואין מכירים די הצורך בערכם האמיתי.

כאשר אנו מצפים לתוצאה של אירוע כלשהו, וכאשר האופן שבו הוא עשוי להשפיע עלינו טורד את מחשבותינו משך כל היום, אין כל ספק שנחלום עליו.

והנה, דעתנו הנתונה אך ורק למושאה, מציגה בפנינו כמעט תמיד פן מפניו של האירוע, אשר לא הרבינו לחשוב עליו ביום שלפני.

לפי שהחלום, ככלות הכל, הוא אחד ממאמציה של הדעת ביחס לתוצאה של האירוע הנידון, לפתוח בפנינו פן חדש באירוע ולהצביע עליו. זו אחת התחבולות המצויות, ולעולם אין לראות בו אמונת שווא. מרוב ניסיון להסביר את הטבע, אנו נדמים לכימאי שמאבד את כל כספו על מנת להפיק מעט זהב.

היו בררנים, אך אל תבטלו את הכל, כיוון שקיימים בטבע דברים ייחודיים מאד שלעולם לא נשכיל לרדת לעומקם".

המרקיז דה-סאד, הערה על החלום, מתוך "פאקסלאנז'"

בהריוני הראשון חלמתי חלום. בחלומי ראיתי את העוברית האהובה שלי שלוה ושקטה בבטני הסוערת בתוך נפשי המבולבלת והמפוחדת מהמציאות. אט אט התפשט מתוך הבטן שקט בצבע סגול שעטף אותי ואת העוברית באור אחד משותף. האור הסגול דיבר ואמר בקולו הבטוח והמאמין: "כל אחד יכול ללכת עד הסוף רק בשביל עצמו".

המשפט עטף אותי, הרגיע את נפשי הרצוצה והשקיט אותה.

ידעתי, בתוך החלום, שזה החלק החסר בפאזל.

הקול היה קולי, אחד מני רבים, אך האמיתי והפנימי ביותר מבינהם.

התעוררתי ומתוך חלום–ערות רשמתי את הדברים של קולי:

"שום דבר הוא לא לתמיד והכל עובר. עכשיו צריך לבד, להתחזק ולהתכונן,   להתאבל ולכאוב, לפתוח, להיכנע, להשתחרר.

לפקוע את פקק העצבות, הכעס שחוסם את נשמתי. להתמסר ולהתבטל בפני כל מה שמגיע אליי. לשחרר כל שאיפה ורצון. להשלים עם הכאב.

זוהי מתנתי לך בתקופה זו, אהובה. חווית הכאב שהיא חלק בלתי נפרד מהחיים בעולם הזה. חווית הכאב שאני מתייסרת לתת לך לעבור בעודך עוברית, אך אל לי להתייסר – זה מה זומן לי, זה מה שמזומן לנשמתך לחוות.

להרגיש את הכאב עד הסוף, להישרף בו ולדעת שילדתי הקטנה אהובה ואוהבת באותה מידה למרות ואף בזכות".

חודשים ארוכים שכחתי מהחלום ומהמסר שלו.

ברגעי הלידה הקשים חזרו אליי המילים ועזרו לי ללכת עד הסוף. החלום הכתיב לי את הלידה ואת ההתמודדות עם הצירים והפחד, עם הכאב והבריאה. אז לא ידעתי זאת. בזמן האמת ידעתי גם ידעתי כמה המתנה שקיבלתי בחלומי מאפשרת לי ללדת באהבה וברצון ולומר "אמן" לכאב במעגל החיים.

זיכרון החלום והשפעתו עליי ועל הלידה הביאו אותי לבחור בנושא זה לעבודת הגמר בקורס. עם אסיפת החומר והחלומות מההריוניות הרבות שפגשתי בדרך, מצאתי כי החלומות שלנו בתקופת ההיריון מצביעים בעיקר על התהליך הפנימי שאנו עוברות, על מידת העומק שלו, על יכולת ההקשבה לנפש ועל המוכנות להתמודדות אצל כל אחת מאיתנו.

נשים חולמות

ד"ר כריסטיאן נורת'רופ כותבת בספרה "גופה של אישה תבונתה של אישה":

חלומות : פתח לתת הכרה

חלומות הם חלק של מערכת הקול הפנימי.

ראיות מדעיות מלמדות כי כמות הפעילות במוחנו כשאנו חולמים זהה לכמות הפעילות המתחוללת בו כאשר אנו ערים. כשאנו חולמים קולנו הפנימי פועל יחד עם המוח כדי לפרוש מפה של פעילויות או של יעדים שאנו משתוקקים להם או זקוקים להם למען עתיד בריא ומאוזן.

חלומות גם מראים לנו את הכיוונים המועילים והלא-מועילים וכיצד והיכן אנו נדרשים לערוך תיקונים.

אחת המטופלות הנזכרות בספר, שנרפאה מכאב כרוני באגן, סיפרה כי תוך כדי ריפויה הפכה בחלומותיה ליותר ויותר מוכשרת וחזקה. היא אמרה כי נעים לה לשכב לישון בלילה כדי להבין למה תהייה מסוגלת להבא.

אישה אחרת, הסובלת מדלקת כרונית בנרתיק, ביקשה בחלומותיה הנחיה מה לעשות כיוון שאף טיפול פיזי לא סייע לה. היא חזרה שבוע לאחר מכן ואמרה: "חלמתי חלום, הכול היה שחור ואני שמעתי קול אומר ,כאשר תפטרי מלארי תעלם הבעיה'. סוף-סוף יכלה להתייחס אל הבעיות במערכת היחסים שלה ומצבה החל להשתפר.

חלומותינו: החלומות של כדור הארץ

בתוך כך שאנו נרפאות, באמצעות תחושת הצער והשמחה שלנו, כדור הארץ הולך ונרפא. חלק מעליית הנשיות שנראית בכל רחבי העולם היא חיזוק הקשרים בין נשים. אחת הנשים הנזכרות בספר אמרה כי כתוצאה מהריפוי שלה "נכנסו לחיי קשרים נשיים יפהפיים. זה לא קרה לפני כן מפני שהקדשתי אנרגיה רבה מאוד לגברים. עכשיו מתחילה להתרקם אחוות נשים. כשאת מתפנה להתכוון לעצמך ולצרכייך מתחילה להתרקם אחוות הנשים".

בריאן סווים כתב פעם שאנחנו בני האדם מהווים את החלל שארץ חולמת בו. החלומות האישיים שלנו אינם אך ורק שלנו  - הם ארץ החולמת באמצעותנו. כמיהת הלב היא כמיהתה של ארץ – היא מה שהיא מבקשת מאיתנו לעשות. השיטה הממכרת אמרה לנו: "אם זה לא כואב לא ראוי לעשות זאת – אם אין ייסורים אין הישגים". אבל לעיתים ההיפך הוא הנכון. אם מה שאת עושה אינו משמח אותך, אינו מהנה אותך, אינו מעניק לך כל תחושה של כוונה, של סיפוק, לא ראוי לעשותו. מצב בריאותך הוא הברומטר של הדברים. התאים יודעים מה שאת צריכה לעשות – הקשיבי!

כל תא בגופך מגיב לחלומותייך הכמוסים. הם חיוניים לבריאותך ולבריאותו של כדור הארץ שלנו. החלומות שהארץ חולמת באמצעותך הם שונים מהחלומות שהיא חולמת באמצעותי. אבל אני צריכה לשמוע את חלומותייך, ואת צריכה לשמוע את חלומותיי – שאם לא כן לא ניווכח בסיפור כולו. המערכת הממכרת, יש לה עניין רב מאוד למנוע מאיתנו לשמוע זו את זו, והיא עשתה כך במשך שנים. אבל הגיעה שעתנו. הבה נקשיב זו לזו לעצמנו.

"גופה של אישה תבונתה של אישה"

הדרך לבריאות גופנית ונפשית

 מאת ד"ר כריסטיאן נורת'רופ

מסתרי מין היילוד בחלומות בתרבויות שונות

אם בת ג'מייקה רואה בחלומה נחילי דגים שוחים, היא מפרשת זאת כסימן שתינוקה עומד להגיע לעולם, אך עדיין נותרת השאלה אם יהיה בן או בת. בתרבויות שבהן יש למין הילוד חשיבות גדולה בעיני ההורים לעתיד, הסמלים המופיעים בחלומות האישה ההרה נבחנים בקפידה בחיפוש אחר רמזים למינו של התינוק. בתרבויות רבות סמלי המין המופיעים בחלום מתחלקים לשתי קבוצות נבדלות : לחפצים עגולים, המסמלים לפי האמונה את הילדה, ולחפצים ארוכים, פאליים, שמלמדים על כך שעומד להיוולד בן.

למשל: נשות ניינבה מנפאל משערות שהן נושאות בן אם הן חולמות על ירקות ארוכים כמו צנון או חצילים. הן גם אומרות שמכשירי חיתוך – כלים גבריים לפי המסורת – מצביעים על בן. לחילופין הן אומרות שחלומות על בנות מתאפיינים בירקות עגולים, כמו גם בחפצים עגולים כמו חרוזי תפילה. כשאם לעתיד מאורית מניו-זילנד חולמת על גולגולת אדם, היא תפרש זאת באופן מסורתי כסימן שתלד בת. חלומות על נוצות, לעומת זאת, מתפרשים כסימן לבן.

בחברות המודרניות במערב מין התינוק אינו כה חשוב להורים. ואולם בכל זאת אפשר לפרש חלומות הריון כרומזים על תקוותיה וחששותיה של האישה לגבי ילדה העתיד לבוא. למשל, חלומות על ילד שיש לו מום כלשהו נפוצים. ההתמודדות עם האפשרות בחלום היא דרך להכין את עצמך להיבטים שאינם בשליטתך, בתפקידך כאם. נסי לכתוב יומן חלומות במהלך ההריון. נסי לפרש את חלומותייך לפי ההקשר של חייך באותה נקודת זמן. במהלך הזמן יעלו דפוסי הסמלים בחלומותייך האישיים ורגשותייך הכמוסים לגבי ילדך.

"חוכמת חוה"

סודות מסורתיים של הריון, לידה ואימהות

מאת דברה ג'קסון

חלומות ודיכאון אחרי לידה

תמר קרון, פסיכולוגית יונגיאנית וסופרת, השתתפה בעריכת מחקר על דיכאון לאחר לידה (שראה אור בספר "נשים ורודות", 1989) ולדבריה:

"התברר שנשים בהריון שהיו להן חלומות של חרדה לא חוו דיכאון אחרי לידה כי הן ביטאו תהליך עיבוד של הפחדים והחרדות הקשורים בתינוק ובלידה.

דווקא הנשים בהיריון שחלמו חלומות שטוחים, ללא חרדה, קיבלו דיכאון לאחר לידה. המסקנה היא שדווקא חלומות שהם סוערים יכולים להיות חלומות של עבודה נפשית".

חלומות וניתוח קיסרי

שלוש נשים שילדו בניתוח קיסרי לא מתוכנן, וחוו לידה קשה ואכזבה מעצמן ומגופן, סיפרו שבמהלך ההיריון הן חלמו את התינוק יוצא מהבטן.

בחלום, היציאה מהבטן לא עוררה תחושה של פחד או של משהו שונה, נהפוך הוא: החלום נחווה כמו זוהי הדרך הטבעית של התינוק לצאת.

הן גם סיפרו שהחלום לא ליווה אותן בהיריון. יותר מזה, כל אחת מהן נזכרה בחלום רק מספר שבועות לאחר הלידה הקיסרית ורק אז ראתה את משמעותו ואת פירושה של היציאה מהבטן בחלום בתור ניתוח קיסרי במציאות.

יש שמייחסים לחלום כוח נבואי, על פיו זהו המסר של התינוק שכך הוא רוצה לצאת.

אפשר לראות גם את כוחו של החלום כנבואה שמגשימה את עצמה (אפקט פיגמליון"), כמציאות שהאישה הביאה על עצמה מתוך פחדיה.

המעניין הוא ששתיים מהנשים נולדו בעצמן בניתוח קיסרי ואולי הזיכרון הקיים אצלן בגוף וברוח הוא שזוהי הדרך ללדת. זו יכולה להיות סיבה לכך שהוצאת התינוק מהבטן נחוותה בחלום כדרך רגילה, טבעית, מוכרת ולא מפחידה.

אין ספק שהייתה בחלומות אלו הזדמנות של האישה להיפגש עם תחושותיה בנוגע לניתוח קיסרי עוד במהלך ההיריון:

האם היא רוצה לידה כזו?

האם היא או אחרים משמעותיים בסביבתה רוצים לידה כזו? או אחרת?

מה המשמעות של יציאת התינוק מהבטן מבחינת חווית הכאב?

מהו הפחד הקיים לגבי הלידה?

מה הציפיות שלה מהגוף שלה? מעצמה?

אני חושבת שמתוך העלאת השאלות וההעמקה בהן במהלך ההיריון אפשר להגיע למקום שמאפשר ליולדת את שינוי המציאות, מתוך מודעות שלה למה שהיא הועידה לעצמה דרך החלום.

עבודה פנימית דרך החלום עוד במהלך ההיריון יכולה להוביל לחוויית לידה אחרת, שהיא לאו דווקא מבטלת את הניתוח הקיסרי במציאות אלא מאפשרת קבלת הדרך שבה התינוק מגיע לעולם ביותר השלמה, הכלת התהליך ולימוד של המסר בתוך החוויה.

אני מאמינה שאת אותה עבודה פנימית ניתן ורצוי לעשות עם נשים כגון אלו גם לאחר הלידה, שכן בכל זמן ניתנת לאישה האפשרות לראות את הלידה כאבן דרך בהתפתחות האישית, לקבל אותה, את עצמה וגופה ואת התינוק באשר הוא באהבה ובטוהר.

עבודת הדולה עם חלומות

בתור מלוות של האישה במהלך הריונה, יש לנו הזדמנות להקשיב לחלומותיה ולהגיע יחד איתה אל הקול הפנימי שבחר להביע את עצמו בחלומה.

במסגרת הכשרתי כמטפלת באיזון גופני-נפשי קיבלתי כלים לעבוד עם אנשים על הקשר בין נפשם וגופם, ולכוון מטופלים אל קולם הפנימי הבוחר להישמע דרכם בצורות שונות. החלום, כפי שהזכרתי בעבודה זו, הוא אחד הכלים העיקריים שהנפש בוחרת כדי להשמיע את קולה העמוק, האמיתי, הקול הנדחק לאחור בתוך ההתנהלות היומיומית ובמסגרת הגבולות האישיים שהאדם כופה על עצמו כדי להתגונן מפגיעה נפשית אפשרית (בד"כ פגיעה מהעבר שעדיין מנהלת את האדם הבוגר מתוך הרגל).

אני שמחה לשתף אתכן בכלים אלו לעבודה עם הנשים שתפגשו בדרככן.

בעבודה עם האישה על חלומה עלינו לזכור ולהפנים שזהו החלום שלה, שקשור לנפשה שלה ולעצמיותה, ואין לו קשר לעולמנו הפנימי שלנו כנשים או כדולות. אנחנו מתפקדות במקום זה ככלי עזר בידיה להגיע / לראות את המסר שליבה בחר להעלות על-פני השטח דרך החלום.

בראש ובראשונה עלינו להסיר מהדרך כל דבר שעלול להוות מכשול בהבנת האישה את עצמה ואת חלומה: הדעות שלנו אינן רלוונטיות, המחשבות או האסוציאציות האישיות שלנו לא קשורות לחוויה האישית של ההריונית ונשתדל למנוע כל השפעה שלנו על הבנת החלום והמסר.

עלינו להיות פתוחות לכל אשר יעלה ויבוא, וכל דבר שהיא מביאה מעולמה הפנימי צריך להתקבל אל מרחב העבודה המשותפת שלנו ללא שיפוט וביקורת.

בהכוונת האישה לעבודה עם חלומותיה כדאי להמליץ לה להניח ליד המיטה מחברת ועט, בהם תרשום או אפילו תשרבט את חלומה ברגע שהתעוררה ממנו. זאת מכיוון שברגעי היקיצה חומות ההגנה הנפשיות עדיין רדומות, והתחושות והרגשות מהחלום נוכחים בנפש במלוא עוצמתם, באופן נקי וטהור מהשפעות רגשיות שונות המנהלות אותה בחייה (לדוגמא : בחלום תהיה הסכמה ואולי שמחה להרגיש כאב, שבחיים תתפרש כחולשה או כבושה כך שתסרב להודות/להרגיש בכאבה...).

נבקש מהאישה לרשום את הפרטים הבולטים ביותר שאיתם היא מתעוררת מהחלום, וכן את הרגש העיקרי שליווה את החלום ואת היקיצה. הרגש בחלום יכול להיות זהה לרגש ביקיצה, אך יכול להיות גם שונה ממנו, לדוגמא : פחד בתוך החלום והקלה ביקיצה, או עוצמה וחיות בחלום וחוסר אונים ביקיצה.

בעבודה המשותפת נבקש מהאישה לספר את החלום לפרטיו כמו שהיא זוכרת אותו, ולאחר מכן נבקש אותה להקריא את החלום כפי שרשמה אותו ביקיצתה. נבדוק יחד איתה אלו פרטים הושמטו באחד הסיפורים, ואיפה היה שוני בגרסאות של אותו חלום. נשאל למה, לדעתה, היה שוני, לאן נעלמו הפרטים שהוחסרו ומה חוסר או תוספת של פרטים מסוימים אומר לה.

בד"כ דווקא הפרטים שיוחסרו בגרסה המדוברת ישתייכו לפחד העיקרי איתו יש להתמודד ועליו יש לעבוד עם האישה במהלך ההיריון. החסרת הפרטים הינה תוצר של המגננות הפנימיות המתגייסות לשרות יכולות ההדחקה, ההכחשה והפחד מהתמודדות.

נכוון את האישה לביטוי הרגש הספציפי שהתעורר בכל סיטואציה בחלום.

נשים רבות מתקשות לקרוא לרגש מסוים בשמו (לדוגמא : כאב מתורגם במילים ל"סבל", או מבוכה מתורגמת ל"בושה"... כל אישה לפי שפת נפשה). אנחנו יכולות לכוון אותה אל הרגש הייחודי בשאלות כגון :

איפה הרגשת את זה בגוף?

האם התחושה מוכרת לך מהחיים / מחלומות אחרים? ממתי? מה דומה במצבים בהם מתעורר הרגש הזה (חוסר אונים במצבי סכנה, למשל).

האם הרגש אותו את מתארת נשמע לך מדויק לתחושתך בחלום?

האם את מחוברת לרגש הזה עכשיו?

השאלות ישאלו במהלך השיחה המשותפת, כאשר אנחנו שמות לב גם לשפת גופה של האישה :

היכן היא מניחה את ידיה (על הלב – מגינה על עצמה, על הבטן – מגנה על העובר, באזור הגרון – מתקשה לבטא...),

איך היא בוחרת לשבת – מתגוננת, מסויגת, פתוחה לסביבה וכדומה.

העיניים – האם מבטה חד או מעורפל? האם היא מביטה בנו בישירות או בורחת מהמפגש העכשווי?

פעמים רבות האישה תחווה את אותה תחושה גופנית של החלום בזמן הסיפור עליו ונוכל לראות זאת, לשקף לה והתכוון יחד אל הרגש המדויק.

אל לנו לנסות לפרש עבורה את חלומה. הרעיון המרכזי בעבודה על חלומות היא ליצור בננו מרחב בטוח, מוגן ומכיל, שבו הקול הפנימי יוכל להרשות לעצמו לעלות על-פני השטח ולהגיע אל האישה מתוכה בלבד, בעוצמות שיש לה יכולת ומוכנות להתמודד בנקודת זמן זו.

נוכל לאפשר זאת ע"י הימנעות מהערות אישיות שלנו על החלום והימנעות משיתופה במה שהחלום מעורר בנו. לעומת זאת, חשוב לשקף לה מה היא, גופה, קולה והתנהגותה בזמן השיחה על החלום מעלים בנו. למצב נוכחותה במהלך העבודה המשותפת יש מקום רב ותפקיד חשוב בהבנת המסר.

לדוגמא : חלום של אישה שבעלה עוזב אותה בזמן הכי קריטי, קשה וכואב בלידה – התנהגות הבעל יכולה לעורר בנו התנגדות, ביקורת כלפי הבעל ורחמים על היולדת, פרשנות שהיא חוששת להישאר לבד, להיעזב. אולם אם נראה שהאישה מספרת את הסיטואציה וקולה נשמע בטוח בעצמו, היא מתרוממת ומזדקפת בכיסא וכתפיה מתיישרות כמו הוסרה מעליהן מעמסה כבדה, נוכל לשקף לה את הביטוי הגופני ואף לשתף אותה שהיא נראית שהוקל לה. שיקוף כזה יכול להוביל את האישה בהכרה שהיא חוששת לבעלה בלידה, שהוא מעמיס עליה בנוכחותו, שאולי תשקול להעלות בניהם אפשרות שברגע האמת היא תעדיף להיות לבדה, והאינטימיות שלה דרושה לה על-מנת להרגיש בטחון ועוצמה.

אני רואה את עבודתנו העיקרית על חלומות בהקשבה והכוונה פנימה.

כאשר אנו מקשיבות בפתיחות וקבלה אנו מאפשרות לאישה להקשיב לעצמה ולרחשי ליבה, להתקדם יחד אל מעבר לפחדיה הכמוסים ביותר, ולהביא ללידה את נוכחותה האמיתית והטהורה בשלמותה.

החלום על איש המים

"ישבתי עם קבוצה של "תיירים" על סירה בתוך הים. היה שם מין יצור שהוצג לראווה וכנראה שילמנו כדי לחזות בפלא. זה היה איש המים. מין יצור דקיק בעל ידיים ורגליים שנראה כאילו הוא עשוי מאצה או צמח מים.

איש המים היה "שייך" לטיפוס מסוג אופרה ווינפרי (ואולי זו הייתה היא בעצמה) והיא הציגה אותו בפנינו.

הוא ישב איתנו בסירה בתוך חבית פתוחה משני הצדדים (כמו גליל), ולא דיבר. רק הסתכל. עלינו ועל הים לסירוגין.

פתאום, כשחשב שאף אחד לא רואה, הוא קפץ למים. הוא ברח!

ושם, בתוך הים, הוא היה בבית, שחה בתוך החופש והיה מאושר.

כולנו קצת נבהלנו מזה שהוא ברח, ורק אופרה, למרבה ההפתעה, לא התרגשה בכלל. ברגע שהוא הוציא את הראש מעל למים היא אמרה לו בשלווה:

"אבל אתה לא יודע לשחות".

ברגע שאיש המים שמע אותה הוא התחיל לטבוע ולפרפר במים ובכוחות אחרונים הצליח להגיע אל הסירה ואל אופרה ש"הצילה" אותו.

אני הסתכלתי על הכל ועלה בי כעס על העוול שנעשה ליצור התמים הזה. כעסתי על איך זה שהיא שולטת בו כך, ואיך זה שהוא מאמין לה, ואיך הוא שוכח מי הוא וכמה הוא חופשי ומאושר בתוך המים.

בהמשך החלום אני נפגשת עם איש המים כמה פעמים לבד וממש "מדברת על לבו" ומנסה להזכיר לו ולעזור לו להשתחרר. והוא מקשיב ומבין ונזכר ומסכים, אבל כל פעם מחדש הוא שוב שוכח. כאילו הזיכרון שלו לא מחזיק יותר מעשר דקות.

החוויה בחלום היא של כעס ותסכול, חוסר צדק, עוול (מילה שאמרתי שם הרבה בשיחות שלי עם איש המים)".

החולמת ההיריונית עומדת להיות אמא חד-הורית, ובעבודה פנימית משותפת על החלום התבהר לה כי כל אחת מהדמויות בחלום הינה אחד הקולות הקיימים בה, ובכל סיטואציה כל דמות מייצגת קול אחר. הקולות שבה (פחד, אגו, בקורת ושיפוט...) יוצרים ביניהם תקשורת משלהם שלעיתים משפיעה עליה במציאות, למרות שקיומם הוא בעולמה הפנימי בלבד.

דרך בירור הקולות וההקשרים ביניהם היא היום יותר מודעת להשפעתם, ופחות מופעלת ופחות מנוהלת על פיהם.

הים, בתור המקום הגדול, הטהור, עם הזרימה החופש, דווקא מייצג את הבלתי ידוע, את חוסר הוודאות שבחופש שכזה. בלב ליבו של הים נפגשים הקולות הפנימיים:

הייצור המוצג לראווה הוא לעיתים העובר שלה, שבחר באימו בהתכוונות מלאה והיא, בתור "אופרה", לעיתים לא מאמינה לו שהוא באמת רוצה להיוולד לה. ולעיתים, אותו ייצור, הוא קולה הפנימי האמיתי והקרוב לה ביותר. הנקודה הפנימית שבה יודעת שהיא יכולה הכל: לשחות, להיות עצמאית, ללדת ואפילו להיות אמא, לבד.

"התיירים" הם הצופים הבלתי מעורבים בעולמה הפנימי: ההורים, החברים, החבר לשעבר. העובר גם הוא לעיתים בלתי מעורב, "צופה" בה, בוחן את אימו לעתיד בלי להשתתף, בלי להביע דעה.

אופרה, מלכת הרייטינג, היא הפחד בכבודו ובעצמו, שפונה אליה ובהינף יד מוריד את בטחונה העצמי ומערער על עוצמתה: מבטיי החברים הספקניים, אבי התינוק שהצעתו לזוגיות נדחתה וכגורם "עוזר" הוא מעלה כל פעם מחדש את הפחד וחוסר האמון של ההריונית כלפי עצמה, ואפילו הקול הביקורתי של ההורים, על אף שאינם משמיעים אותו.

והיא עצמה בחלום היא עצמה במציאות – רוצה להאמין באמונה שלמה, מבקשת לתת לקולה הפנימי את החופש לו הוא ראוי באמת.