29/4/2006 14:28
|
גילי אבישי
|
מאת:
|
לא סתם פתחתי דיון זה
|
כותרת:
|
יש לי תחושה שהמקצוע(?) תפקיד(?) ייעוד....הזה אינו מוגדר ועם זאת מוגדר מאד!!!! שאנחנו העוסקות לא יודעות עדיין מי אנחנו מהפן הזה...או לפחות רובנו... אני מרגישה שקשה עד בלתי אפשרי להעביר את הניואנסים הדקים המרכיבים את סוג המפגש הזה. אני מרגישה שיש צורך חד משמעי לרף מקצועי(!!!) מדיד ומוגדר, ומאידך יש שם משהו בלתי מדיד לחלוטין!!! אינני מסכימה עם מיכל שכתבה "כל אשה צריכה דולה..." למרות שאני מסכימה כי כל אדם,בוודאי אשה בתהליכי שינוי דרמטיים כמו הריון ולידה, ראוי שיהיה לו מי שילווה אותו,שיהיה שם בשעת הצורך. אני מסכימה שרובנו נכון לנו לבנות קשר בתהליך ,בהדרגה ולא בחרום כמו בחדר לידה, אני מסכימה אבל בעיני הכרה בצורך מתחילה מהאדם עצמו, מתוך הפנמה ורשות להיות וברגע שזה לא שם הרי אינו צריך אלא רשאי לבחור. דולה...חשיבות להבין מאיפה מגיע המונח בשל העזרה בפיענוח הבשורה,שקיימת בעולם שנים כה רבות ובכל זאת בעולמנו המודרני היא חדשה.ואולי להתאים את הדברים לעולם הזה שמתחת לפני השטח הוא פועם בריתמוס קדמוני אך על פני השטח נוצץ באורות המודרנזציה... יש משהו בעבודה הזו שמצריך שילוב של יידע, שקט פנימי ומסוגלות לשנות את עצמך תוך כדי...יש בהגדרה כדי לשקף את השילוב ההזוי כמעט בין היום,לפני שנות דור ומחר...
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
|
כל הזכויות שמורות לאמנות התמיכה בלידה © יצירת קשר
|