שהייתי עושה בדיוק מה שעשית. גם אני, כמוך, הייתי מתאכזבת (שלא לומר נעלבת) מהתגובה הקרה שקיבלת. מהציפיה ממך להיות זמינה עבור כל המעוניין בכל רגע נתון, בלי שום התחשבות במצב שבו את בעצמך היית נתונה, ולמרות שיצאת מגידרך כדי לעזור להם (אפילו בלהפנות אותם למטפלים אחרים). ולמה בכלל נזכרו בך פתאום אחרי כלכך הרבה שעות?? למה היה כלכך מובן מאליו שתתייצבי ברגע שיתקשרו אלייך? אמנם קשה לשפוט אישה בשעת לידה, ובוודאי היה חסר טעם להסביר לה את מצבך כשהתקשרה אלייך, אבל זאת הזדמנות טובה להזכיר לכולם ולכולנו- שדולה היא בן אדם! לפני הכל.
|
תוכן התגובה:
|