"לידה בהיפנוזה" כמה חלומות, תקוות ואשליות יש במושג. ללדת בהיפנוזה זה נהדר, בתנאי שיודעים למה לצפות. דבר ראשון כדאי לברר מהי הפנוזה בכלל. היפנוזה היא מצב של ריכוז עילאי, המאפשר למהופנט לשנות תחושות, רגשות ותפיסה של המציאות. אדם שמצוי במצב היפנוטי, עשוי לחוות תופעות גופניות, ללא קשר עם המציאות. נשמע מרתיע, נכון? אבל כשחושבים על דפיקות הלב ואפילו צמרמורת בעת שרואים סרט מפחיד ומרוכזים בו, זה נשמע מוכר ופחות מאיים, אך הצופה שחווה חויה כזו, אכן מצוי בטראנס היפנוטי.

אדם שנזכר בטעמו החמוץ של פלח לימון, יכול לחוש ברוק שמופרש לתוך הפה. גם כאן, הדמיון מביא להשפעה על פעולה פיסיולוגית. המצבים שהזכרתי הם מצבי יום יום היפנוטיים, אותם חוים רבים. ובאמת, ההיפנוזה היא תופעה טיבעית ונפוצה.

מתי החל השימוש בהיפנוזה למטרות רפואיות? לפני אלפי שנים. השמאנים, המרפאים הטבעיים, השתמשו בהיפנוזה מקדמת דנא, ואף הצליחו במלאכתם. בייחוד משום שהפציאנטים שבקשו את עזרתם האמינו בכוחם וביכלתם לרפא. גם ברפואה ה"מערבית" החלו להשתמש בהיפנוזה למטרות ריפוי, בייחוד במקום הרדמה בניתוחים, אך השימוש והמחקר בנושא ההיפנוזה התעכב רבות, בשל תפיסתו של פרויד את ההיפנוזה, כמצב היסטרי חולני. כשפרויד היה באופנה, ירד קרנה של ההיפנוזה. כיום אין תומכים בגישה זו. מילטון אריקסון, אבי ההיפנוזה המודרנית, פיתח את הנושא רבות והשיב לשיטת הטיפול הזו את כבודה. ובצדק!

אמונות טפלות רבות נקשרו להיפנוזה. הוליווד תרמה לתפיסה המוטעית של השיטה. סרטים המראים שבויים אמריקאיים שהופנטו להרוג את נשיא ארצות הברית, אנשים שנרדמים מידית, כשהם צופים במטוטלת. ולא רק. בעבר היו נהוגים מופעי בידור, בהם היפנטו אנשים מקהל הצופים. קרה המקרה, ובחורה אחת בישראל לא התעוררה מהיפנוזה כזו. העיתונים טענו ש"ישנה" שבועיים. לא כך הוא. במופע בידורי אין דאגה לתועלתו ורווחתו של המהופנט, ולכן הגיבה הבחורה על תחושת ההשפלה, אותה חוותה, בחוסר רצון להתעורר. תופעה זו עברה במהירות רבה ובזמן קצר, בעזרתם של מהפנטים מומחים. כדי למנוע מתופעה כזו לחזור, חוקק חוק ההיפנוזה. חוק זה מגביל את השימוש ואפילו את לימוד ההיפנוזה, לפסיכולוגים קלינים, רופאים ורופאי שיניים וגם זאת, רק למטרות טיפוליות.

בשביל מה צריך מהפנט? הרי זה מצב טבעי... לא ניתן להכניס לטראנס היפנוטי כנגד רצון המהופנט. המהפנט והמהופנט הולכים יד ביד, כזוג מתואם היטב בריקוד. זה מוביל וזה מובל. שניהם חבוקים זה בזה. ברוב המקרים, על המהפנט עצמו להכנס לטראנס היפנוטי, כדי להפנט את המטופל שלו. המהפנט מקל ומאפשר כניסה מהירה ויעילה לטראנס ומאפשר למטופל להשיג את המירב והמיטב מן החויה. וזו חויה נעימה בדרך כלל!

המהפנט גם יכול להציג סוגסטיות= רעיונות למטופל. סוגסטיות עוקפות את תהליכי החשיבה והבקרה האינטלקטואליים. פונות לתת מודע. הסוגסטיות יכולות להיות עכשויות, תוך כדי הטראנס ׁלמשל לגרום לסובלת מרעלת הריון להוריד את לחץ דמה, ואף לתת לה סוגסטיות עתידיות: להפסיק לחוש בחילה מידי ערב, כמו שהתלוננה. המהפנט יכול ללמד את המהופנט כיצד להכנס לטראנס היפנוטי, ובמיוחד כיצד לצאת ממנו בקלות, אם ירגיש רצון או צורך. ההיפנוזה מאפשרת למהופנט שליטה עצמית מוגברת (אפילו על שרירים לא רצוניים, כמו שליטה על כווץ והרחבת כלי דם) וניצול מוגבר של כל חלקי המח. בייחוד החצי הימני של המוח. כאמור, המהפנט לא יכול "לעשות" למטופל דבר. הוא יכול רק ללמד אותו "לעשות" מה שנכון ומתאים למטופל.

שימושים רפואיים בהיפנוזה, אני אמנה רק חלק קטן. -הרגעה (למשל לפני מבחן או הרצאה) -טיפול בבעיות שינה -הורדת לחץ דם -הפסקת כאב (או הפחתתו) -שיפור זיכרון -העלאת זיכרון שאבד -גמילה מהרגלים (החל מעישון וכלה באכילת יתר) -התגברות על פחדים

למי מתאימה היפנוזה כשרון ההיתהפנטות הוא כשרון מולד. ניתן לשפרו על ידי אימון. שיא כושר ההתהפנטות קיים בין הגילאים 7-12. בזקנה הכושר הזה יורד. יכולת ההתהפנטות קשורה לאינטיליגנציה, יכולת ההפשטה, הדמיון ואפילו תלויה בתרבות. יכולת לעבור ניתוחים בהרדמה היפנוטית, גדולה יותר בהודו מאשר בארצות המערב. יכולת ההתהפנטות תלויה גם בתרופות שהפציאנט נוטל, מידת הרצון להתהפנט (ומנותח ממש רוצה שלא יכאב לו) וכן בכשרונו וכישוריו של המהפנט היפנוזה לא רצוייה במצב של דכאון קליני, מחשש ש"השחור יהיה שחור יותר". היפנוט אדם בדכאון קשה, עלול לגרום להתאבדות. לא רצוי שאדם שאינו מומחה לבריאות הנפש יהפנט פציאנט הלוקה במחלת נפש, פשוט כי אין למהפנט כזה די ידע בהתמודדות במצבים כמו פסיכוזה. אריקסון, ואף גיליגן הפליאו לעשות בהיפנוט חולי נפש.

סכנות ההיפנוזה: 1. זוהי חויה נעימה מאד. למה לצאת? 2. אבדן קשר עם המטופל. הוא משוטט בדמיונו במזרח והמהפנט במערב. צרה לא פשוטה! 3. כעס על המטפל (כמו שהזכרתי בעניין הבחורה והמופע הבידורי) 4. דה היפנוטיזציה לא מספקת 5. התפרצות פסיכופתולוגיה 6. העלאת מצבים מודחקים, שנשארו בתת המודע, ונשמרו שם לשמירת בריאותו הנפשית של המטופל 7. העלמת סמפטום פיסי, שלא יתריע על סכנה למטופל. זה חשוב מאד. די קל להעלים כאב ראש בהיפנוזה. אך אם כאב ראש זה נובע מגידול במוח, או סתם ממשקפיים לא מתאימים, הכאב לא יתריע על בעיה וטיפול מתאים לא ינתן. למהפנט אסור לטפל בסמפטום פיסי שלא אובחן ונמצא מתאים לטיפול היפנוטי. 8. הופעת סימפטומים חדשים. (יוסף כבר לא מעשן, אבל התחיל למצמץ...) 9. התהפנטות בזמן לא נכון. למשל: אדם שקיבל סוגסטיה להכנס לטראנס היפנוטי כל פעם שהולך לרופא שיניים, ועשה תאונת דרכים כשנהג בטראנס בדרך לרופא השיניים שלו.

מכיוון שהיפנוזה, ככל טיפול רפואי, אינה נטולה סכנות, יש לתת אותה בידי בעלי מקצוע טובים ומאומנים. כדי לעקוף את חוק ההיפנוזה, יש הקוראים לתהליך "דמיון מודרך" או "הרפיה עמוקה". האם כל זב ומצורע שעבר קורס דמיון מודרך יכול להמנע מהסכנות שהזכרתי? יכול להתמודד עם הבעיות? עורך ראיון ומעביר שאלון פסיכולוגי מובנה לסינון אנשים שלא מתאימים להיפנוט בידי מי שאינו מומחה לבריאות הנפש?

ואחרי שנבהלנו, במה תעזור היפנוזה בלידה? נמצא שהיפנוזה בלידה מאפשרת הפחתה בצורך או בכמות חומרי אילחוש בלידה. יש גם הפחתה בפחד ובחששות לפני הלידה ותוך כדי הלידה. ניתן להשיג שליטה בכאב. לא תמיד אילחוש מושלם. זה תלוי (כמו שהזכרתי) ביכולת המהפנט, היולדת, מידת האימון שעברה היולדת

ההחלמה מן הלידה מהירה וקלה יותר. יש יותר עמידות לעייפות והחשוב ביותר לדעתי: הלידה בהיפנוזה מאפשרת ליולדת לחוות חויה מספקת של השג. ב-1992 מצא גולדמן, כי מי שעברה הכנה ללידה בהיפנוזה, חותה לעיתים נדירות דכאון שלאחר לידה. אולי זה קשור לבחירה הקפדנית של היולדות המתאימות להיפנוט? ההיפנוזה יכולה להפחית צורך בניתוח קיסרי, להוריד לחץ דם ולמנוע לידות מוקדמות.

באים, מתהפנטים ויולדים? זהו?? הפרוטוקולים ממליצים על שש פגישות הכנה. החל מהחודש השמיני להריון. חשוב אימון יומיומי של המטופלת, כך שתגיע ללידה מתורגלת ומאומנת בכניסה מהירה ויעילה לטראנס היפנוטי. ניתן לקיים פגישות יחידניות או קבוצתיות. המהופנטת לא זקוקה למהפנט בעת הלידה. ברגע שלמדה את הטכניקה וקיבלה סוגסטיות מתאימות, היא יכולה לעשות את העבודה בעצמה, או בעזרת המלווה שלה, או הצוות הרפואי (רופאים בלבד, על פי החוק). ההיפנוזה אינה פוגעת בקשר עם הצוות הרפואי. להפך! המצב הנעים מדבק והלידה מתנהלת ברוגע ככל שניתן.

איך את קשורה לעניין, רופאת שיניים שכמותך? לכי לסתום חורים! שימוש בהיפנוזה בלידה וברפואת שיניים אינו שונה. בשני התחומים עוסקים במטופל חושש, כואב, ובסיטואציה מאיימת, בה מתקיימת חדירה לאזור אינטימי. בשני התחומים יש סיטואציה של אבדן שליטה. בעודי לומדת ומתמקצעת בתחום ההיפנוזה ברפואת השיניים, גיליתי את הדמיון העצום לטיפול ביולדת.

את לימודי ההיפנוזה עברתי בעודי בהריון. כתלמידה מתמידה, רציתי להעזר בכלי המופלא שניתן בידי, והחלטתי שאת הלידה השלישית שלי אעבור בהיפנוזה. לא ניזקקתי לאימונים רבים, שכן את טיפולי השיניים שביצעתי, עשיתי בתוך טראנס היפנוטי. הלידה היתה סיפור מעולם אחר. ולי יש מדד "מדעי". שלושת ילדי נולדו בערך באותה שעה, באותו משקל, עם אותו מילד, באותו בית חולים ומהלך הלידות היה דומה מאד. הלידה השלישית היתה הנעימה מכולן. לא בטחתי בכוחי לעבור את הלידה ללא אילחוש אפידוראלי, אך האילחוש האפידוראלי לא פעל כשורה! חשתי בכאב, אך הוא לא הפריע לי. יכולתי להתמודד איתו ולהנות מהלידה. מהלך ההחלמה היה קל מאד. הדימום היה מינימאלי. היה שווה!

ד"ר רוית בן מאיר היא רופאת שיניים לילדים והיפנותרפיסטית 5342024-02

שלחו אימייל לד"ר רוית בן מאיר