דיכאון לאחר לידה, תמיכה באמהות ובאמאבא טריים אחרי לידה

מאת: איריס יוטבת

צילום: קרן לגזיאל

רשימת כתובות לעזרה בתחתית המאמר

"אין לי חשק לקום בבוקר... אין לי תאבון...אני רק רוצה לזלול שוקולד כל הזמן....לא מעניין אותי שום דבר... לא רוצה שיגעו בי... אני בוכה מכל דבר קטן...בא לי להיות לבד...לא יכולה לסבול את הבכי של התינוקת שלי... הלוואי שלא היה לי תינוק..." כל אלה הינם קולות מצב הרוח הדכאוני של נשים רבות בחודשים הראשונים אחרי הלידה. בנוסף לכך עולים גם דחפים אלימים לפעמים – להפיל את התינוק מהמרפסת, לסתום לתינוקת את הפה הצורח עם הכרית ואלה מבהילים את האישה מאד. יש להבדיל בין מצב רוח רע וייאוש לבין דיכאון קליני. דיכאון קליני נבדל בסימפטומים מסוימים כמו נדודי שינה רצופים, בעיות תאבון וחוסר תפקוד כללי. במקרה כזה, על האישה עצמה או הסובבים אותה לפנות בהקדם לעזרה מקצועית.

מצב הרוח הירוד שאחרי הלידה מורכב מכמה סיבות: נדנדת ההורמונים המשתנה המשפיעה על הרגשות, הצורך בזמן התאקלמות למצב החדש מול הלחץ לחזור לנורמות הקודמות של תפקוד, בדידות - 24 שעות בבית לבד עם התינוק, ההקרבה שהאישה מרגישה בנתינה לתינוק מסביב לשעון, חוסר הבנה של בן הזוג, מערכת יחסים קשה עם האם של האם וכד'. מצב הרוח הינו גם מצב רוחני, שבו האישה איננה מקבלת את השינוי שחל בה מ"ילדה של" ל"אמא של" ולא מקבלת תמיכה ממגדלור רוחני מתאים.

השקעה: קודמת לכל ההבנה שזהו מצב זמני שישתנה ככל שהתינוקת תגדל והאם תתבגר. על בן הזוג להקשיב ללא ביקורת וללא הצעות ופתרונות לתלונות ולבכי של האישה, בידיעה שככל שיקשיב יותר לעומק – יכיר יותר טוב את עולמה הפנימי של אשתו וכן המצב ישתפר מהר יותר. יש ליצור מראש מעגל של תמיכה נשית מסביב לאישה ולזוג , המורכב מחברות טובות ובנות משפחה.

מעגל נשים הינו מוסד תומך מאין כמוהו – גם לשיתוף הרגשות וגם לבעיות המעשיות של העומס אחרי הלידה. לפעמים שיחת טלפון ארוכה עם אישה מקשיבה יכולה לשפר את מצב הרוח ליומיים. חיבוק טוב, מסאז' קצר לכפות הרגליים העייפות, טפול שיאצו אוהב, שעה של פינוק באמבטיה כשחברה שומרת על התינוק, טיול של חצי שעה על שפת הים – כל אלה יכולים להזכיר לאישה שזהו תהליך טבעי שהיא איננה בודדה בו וכל יום שעובר מקרב אותה אל האור שבקצה המנהרה.

דיכאון אחרי לידה של...הגבר !

אחד הסודות הפחות מדוברים הינו מצב הרוח הירוד של הגבר אחרי חויית הלידה. גברים אמורים "להמשיך כרגיל", לסחוב את כרכרת המשפחה מבחינת פרנסה, לבצע את כל התפקידים ללא טרוניה, למלא תפקידים גם של חברות טובות למקשיבות, גם של אבא תומך או אימא מאכילה, באותו זמן גם לחזר אחרי האישה כדי שתרגיש יותר נחשקת, ולהיות ותרן וסבלן מאד בקשר למין. איש אינו שם לב שגם הגבר עובר מהפך מאד רציני בחייו, מלהיות "ילד של" להיות "אבא של". לעיתים , חוויית הלידה עצמה מעוררת בגבר רגשות עזים של פחד, דחייה מאברי המין הנשיים, חשש שמא לא יימשך עוד לאישתו. מכיון שבדרך כלל הגבר אינו מקבל יחס חם מן האישה בחודשים הראשונים, ואינו מוצא לו מקום משלו בין התינוק לבינה, הוא מתגעגע לימים הטובים שבהם חיו כזוג ולפעמים מוצא נחמה אצל נשים אחרות. כל אלה גורמים לעומס רגשי גדול והגבר עשוי להרגיש כלוא וכבול ויחד עם אהבתו לילדו, רואה לפניו שנים רבות של חוסר חיוניות.

השקעה: על האישה להבין את המצב החדש גם של הגבר ומדי פעם להפנות את מבטה מן התינוק ומעצמה – אליו. הנתינה מכל הלב, גם אם היא קצרה בזמן, משמעותית מאד להרגיע את המקום הנזנח אצל הגבר. רגשות מודחקים עלולים לגרום למחלות לכן חשוב ביותר שיהיה לגבר מעגל של חברים שהם אבות חדשים או ותיקים, היכולים לשוחח בפתיחות על הרגשות. טוב שהגבר יקח זמן לעצמו עם תחביב, ספורט, מוסיקה ,פינוק במסאז' או טיפול במים כמו וואטסו או ג'הארה. המגע הפיזי בעור חשוב ביותר – להרגיע את הרעב למגע חם ומין. שיחות פתוחות על הצרכים הפיזיים בין הגבר לאישה, ופתרונות זמניים של פינוקים הדדיים יכולים לסייע לעבור את הזמן המורכב הזה בנעימות ולחזק את יסודות האינטימיות הזוגית – מה שמאפשר לגבר להרגיש שמח ולקבל את עצמו ואת אישתו ואם ילדו באהבה.