לפניך הגיליון השלישי של ניוזלטר אתר דולותwww.dulot.co.il , היוצא לאור יומיים לאחר השקת האתר בדיאדה. האירוע היה נעים ואינטימי. היינו כשלושים. דולות, הרקדנית והכוריאוגרפית ליאת דרור, המשוררת שירלי יובל יאיר, ואני. הערב נפתח בדברי ברכה קצרים של גילה רונאל ושל נירית שפירא, המשיך בדברים שלי, ובהופעה קצרה ושובת לב של שירלי שהקריאה ושרה מספר שירים שכתבה והלחינה מנקודת המבט של תינוקת.

עיקר הערב היה המפגש עם ליאת דרור. הרקדנית והיוצרת המיוחדת הזו, לקחה בשנים האחרונות את חייה אל השקט של מצפה רמון, שם העמיקה אל תוך עצמה והתכוננה לקראת הלידות שלה. שתי בנות מתוך ארבעת ילדיה, נולדו בהאנגר אדמה בו היא מתגוררת ויוצרת יחד עם בן זוגה לחיים ניר בן גל ולהקתם. בשפה קדומה, פנימית, ומהפנטת לקחה אותנו ליאת למסע בין לידותיה, עד לרביעית אותה השלימה מתוך ידיעה ושמחה. מאז הלידה, סיפרה ליאת, פנו אליה נשים כדי שתכין אותן ללידה. הדברים של ליאת היו רבי קסם והשראה והוד מדבר, ובו זמנית לא פשוטים לעיכול. חותמם הוטבע חזק, וכפי שכתבה עופרי בדיון אודות האירוע כאן ירוצו עד מצפה רמון אחרי האשה היקרה הזו.

ליאת השאירה טעם מסקרן של עוד, ועבור מי שרוצות ללמוד ממנה, תימצא הדרך מכאן. אפרופו לימודים. רבות מהדולות הן חדשות ומוצפות עדיין במידע שלמדו בקורס. עם זאת, למידה היא חוויה כה מעשירה ומענגת, שאין מוקדם מדי. הנה עוד שתי הצעות ללימודים ולהעשרה שעשויים לעניין דולה. האחת, קורס "אומנות הדמיון המודרך" לטובת הריון ולידה שיפתח בהקרוב ב'בית אלה', בהנחיית חגית ספנסר, שמאמר שלה יופיע בהמשך הניוזלטר. פרטים נוספים באתר של חגית כאן. אופציה מעניינת אחרת היא השתלמות דולות שמציע ד"ר מישל אודנט כאן. המחזור הקרוב יתקיים החודש בפריז בין 21-23 ביולי. מדובר בשלושה ימי הכשרה אינטנסיביים שמיועדים לאמהות ולסבתות שרוצות להפוך לתומכות לידה. ומדוע זה אמור לעניין דולה? ראשית מפני שהיא נשאלת חדשות לבקרים 'איך הופכים לדולה', ויש מי שהטבילה הקצרה הזו תהפוך אותן דולות נפלאות אד-הוק עבור בנותיהן, חברותיהן וכן הלאה או פשוט תעשיר את חייהן. וגם בזכות מגע מידאס של ד"ר מישל אודנט, שכל פרוייקט שהוא סומך עליו את ידיו, מתברך בהשראתו. ד"ר אודנט מעביר בעצמו חלק מן ההכשרות, ולמי שקראה את ספרו 'הקיסרי' שניתן לקבל חינם במייל כאן כדאי לברר באילו מהן תמצא דולה מוסמכת ומלומדת העשרה נוספת לידיעותיה.

בחודש הקרוב אנסה להשלים את בנייתה של רשימת הדולות באתר. הרשימה תציג את שמותיהן ומספרי הטלפון של הדולות לפי אזורים, וכדי שתהיה מעודכנת ומלאה, אני מבקשת שתעקבו אחר הפרסום שיופיע בתוך השבועיים הקרובים תחת הלינק 'רשימת הדולות' מסרגל הניווט העליון שבאתר, ותבדקו שפרטיכן נכונים. אשמח אם תעדכנו אותי במייל כאן במקרה של טעויות, שינויים מבוקשים וכו', תודה!

בגיליון הניוזלטר הנוכחי מתארחות שלוש כותבות: חגית ספנסר המתארת תיקון חווית לידה טראומטית לקראת לידה חוזרת באמצעות דמיון מודרך, יעל זמירלי המספרת כיצד יכול השיאצו לסייע בהריון ובלידה, וכיצד יכולה הדולה לצרפו לארגז הכלים שלה, ונועה בן שימול, שתשתף אותנו בפרק השני של בלוג/יומן פרח הדולות שלה. בסיום הניוזלטר תגיש לנו עופרי זוטא שני מתכונים קרירים ומפתיעים לקיץ.

תחילה, למאמר של יעל אודות שיאצו והריון. בקלות נהדרת, קריאה וזורמת מפגישה אותנו יעל עם הטכניקה היפנית עתיקת היומין שכבשה לה שם כמחוברת היטב להריון וללידה, בזכות האפקטיביות, העדינות והאמפתיה שמגולמים בתוכה עבור היולדת. בשפה ברורה וקולחת מגישה יעל לקוראים טעימה מהשיאצו תוך מתן טיפים מעשיים: מה עוזר מתי, איך יכולה הדולה לשלב את הכלי האידיאלי הזה של מגע בארגז הכלים שלה, וחשוב ביותר - ממה להימנע. שיבצתי את המאמר המלא כמאמר מערכת באתר כאן ואתם מוזמנים בחום לקרוא.

לאחר פרסום המאמר בנושא הערכה הארומתרפית של הדולה בגיליון הקודם באופן דומה, גם בצורת קישור מתוך הניוזלטר, קיבלתי ממספר קוראות תגובה שאינן יכולות לפתוח את הקישור. מי שאינה מצליחה לפתוח את הקישור, יכולה להכנס למאמר השיאצו ישירות מעמוד הבית של דולות, כמו גם מכל עמוד אחר באתר, באמצעות הקלקה על הקישור 'שיאצו ותמיכה בלידה' מהתפריט הימני, שליש תחתון, אזור הרפואה המשלימה. שימו לב שבדרך כלל פותח הדפדפן את החלון המבוקש 'מתחת' למייל, כך שיש לחפש אחריו, בסרגל המסגרת התחתון של הדפדפן וה'אבידה' תימצא. מי שאינן מצליחות לראות תמונות או את הלוגו שבראש הניוזלטר, צריכה לבטל את איסור ההצגה של תמונות. ניתן לעשות זאת מתוך אופציות התצוגה, או להקליק על שורת ההערה שפותח החוסם בתחתית הסרגל העליון של המייל.

ועתה לפינה של חגית:

לידה חוזרת חווייה אחרת – תיקון חווית לידה. הסיפור של ימית / חגית ספנסר*

(השם והפרטים האישיים שונו לצורך שמירה על פרטיות)

הלידה הראשונה... כמה שאנחנו מחכות לה... מתרגשות... חוששות... מתכוננות... מכחישות.. והנה סוף סוף היא מגיעה....כמעט תמיד מפתיעה... לפעמים לטובה...לפעמים לרעה... וכשהלידה מאכזבת אנחנו שואלות: "איך זה קרה לי?" "הרי כל כך התכוננתי..." "איך אעמוד בזה שוב..." ולפעמים, נישאר איזה גוש של מועקה. תערובת של אשמה, כעס ופחד מהלידה הבאה.

הסיפור של ימית מדגים איך אפשר להפוך חוויה מאכזבת לחוויה מלמדת. איך משחררים את העבר לטובת ההווה, איך מייצרים חוויה חיובית וזוכים בתחושה של קבלה עצמית, מנהיגות אישית ועוצמה.

ימית הגיעה אלי בשבוע ה – 34 להריונה השני. "כבר אין לאן לברוח" כך אמרה. "במשך כל ההיריון הזה הייתי בהכחשה גמורה. קיוויתי שהפעם החסידה תביא אותו, או לחילופין שקלתי ללדת בניתוח קיסרי...העיקר לא לעבור שוב את הסיוט הזה. אבל ניתוח מפחיד אותי לא פחות והחסידות כבר לא מביאות יותר תינוקות כך אמר הבן הבכור שלי...אז באתי אליך...בתור מוצא אחרון...שמעתי שדולות הן כמו חבל הצלה..."

ספרי לי מה היה בשבילך סיוט ביקשתי ממנה.

ימית סיפרה: "הלידה התחילה ממש בסדר. תוך כמה שעות הגעתי לפתיחה מליאה ואז התחיל הסיוט. שכבתי על המיטה ולחצתי ולחצתי ולא הצלחתי להוציא אותו משם. אני כל הזמן שומעת את המיילדת צועקת עלי "את לא לוחצת טוב! " אם לא תילחצי כמו שצריך נצטרך ליילד אותך בוואקום..." "כל כך נבהלתי ממנה... ובאמת בסוף הוא נולד בוואקום, ואני נשארתי עם תחושות של כישלון, אשמה וכעס...."

כמה זה מחליש לחוות ביקורת בחיים בכלל ובלידה בפרט...כמה אנחנו רגישות לביקורת ברגעים האלה במיוחד. כמה אנחנו צמאות למילה טובה כשאנחנו בקצה שלנו...מחווה של עידוד ואהבה יכולה לפעמים לעשות את כל ההבדל.

ימית, איך את רוצה לחוות את הלידה הקרובה שלך? שאלתי.

"אני רוצה להרגיש טוב עם עצמי. שלא יכעסו עלי ושלא יצעקו עלי...אני רוצה להיות רגועה ולהאמין שאני יכולה ללדת."

ימית, הצעתי, בואי נדמיין שיש לנו כאן שרביט קסמים שיודע להגשים משאלות. עצמי את העיניים לרגע ותתארי לי מה את רואה, שומעת ומרגישה כשהלידה מתרחשת כמו שאת רוצה...

"אני רואה את עצמי מגיעה לחדר לידה מחובקת עם בן הזוג שלי. המיילדת שפוגשת אותי מחייכת אלי ומדברת איתי בקול נעים ורך. היא שואלת אותי מה אני צריכה ואני מבקשת שיאפשרו לי להיות בתנועה כל הזמן. אני לא רוצה לעלות על המיטה. אני מרגישה שמקשיבים לי וזה מחזק אותי."

הדמיון המודרך וה - NLP מעודדים אנשים להתחיל כל תהליך של שינוי בהגדרת מטרה חיובית והדמייה שלה באמצעות כל החושים. החיבור אל המטרה והחלום הם לכשעצמם מעודדים ומחזקים. אחר כך בודקים מה מפריע להגשים את השינוי שרוצים כאן ועכשיו.

מה מפריע לך להירגע, לסמוך ולהרגיש טוב עם עצמך? שאלתי את ימית.

עד עכשיו אני שומעת את הקול של המיילדת שנוזפת בי...כאילו הקול הזה נישאר בתוך הראש שלי. אני מאשימה את עצמי שלא הייתי יותר חזקה...ואני גם כועסת על המיילדת שצעקה עלי...קשה לי כשכועסים עלי...

ימית יקרה, אמרתי לה. לפני הכל, חשוב לי להגיד לך כמה דברים:

ראשית, שבכל רגע אנחנו עושים את הטוב ביותר שאנחנו יכולים ...כך גם את עשית כמיטב יכולתך בלידה שהייתה.

ועוד, שאין כישלון. כל חוויה היא מקום ללמידה והתפתחות.

ושרק אנחנו יכולים להציל את עצמנו. ואני אשמח לעזור לך למצוא את הדרך שלך להציל את עצמך...

ובקשר לכעס...אף אחד לא אוהב שכועסים עליו. ובכלל כעס הוא רגש שמאתגר רבים מאיתנו. אין לנו שליטה על רגשותיהם של אחרים כלפינו אבל יש לנו בהחלט שליטה על הדרך שבה נגיב לסביבה וזו האחריות שלנו ללמד את הסביבה שלנו איך לתקשר איתנו.

ו...האם יכול להיות שאלתי אותה בעדינות, שקולה הנוזף של המיילדת הזכיר לך קול אחר, מן העבר? ...

"אמא שלי"...סיפרה ימית..."תמיד הייתה נוזפת בי שאני לא מתאמצת מספיק...עד היום אני חוששת מהביקורת שלה ומרגישה צורך לקבל את האישור שלה..."

את יודעת ימית, פניתי אליה ברכות, בראש את הרי מבינה, שהמיילדת היא לא אמא שלך ושאת כבר מזמן לא ילדה קטנה... ובכל זאת יש איזה חלק בתוכך שחוזר להיות ילדה בכל פעם שמשהו מתנהג באופן שמזכיר לך את אמא שלך...

ואולי כל הלידה הזאת באה בין השאר לתת לך הזדמנות לגדל את הילדה הזאת, לרפא את הכאב שחוותה וללמד אותה להציב גבולות, לעמוד על שלה ולהרגיש שהיא טובה ובעלת ערך כמו שהיא...

הדמעות של ימית סיפרו שהגענו אל הלב שמאחורי המילים.

במפגשים הבאים הנחתי את ימית בתהליך שכלל את השלבים הבאים:

1. סוויש שמיעתי לקולה של המיילדת כגירוי לחוויה מחלישה.

סוויש הוא שיטה של NLP המהווה סוג של עזרה ראשונה עבור כל אחד שיכול לתרגם תחושה לא טובה שהוא חש לתמונה או לקול. השיטה פועלת באופן ישיר על מרכיבי אלבום הזיכרונות הפנימי. או כמו שזה מכונה בשפת ה –NLP "המפה הפנימית". הסוויש גורם לשינוי במפה הפנימית וכתוצאה מכך משתנה הרגש שנובע ממפה זו.

במקרה של ימית עשינו סוויש לקול של המיילדת שהיווה עבורה תזכורת מכאיבה לחוסר האונים שחוותה בלידה הראשונה. בסיום התהליך ימית יכלה להיזכר בקולה של המיילדת, מבלי ליפול למלכודת של חולשה וחוסר אונים.

2. שיחזור חווית הלידה הראשונה תוך שחרור רגשות הכאב והאשמה שנכלאו בזמן זה, התפייסות עם ימית מהלידה הראשונה ומציאת דרכים חדשות להתמודד עם מצב של מצוקה ופחד.

שחזור החוויה נערך באמצעות דמיון מודרך תוך כדי עיגון למשאבים חיוביים ושימוש בדימוי של הקרנת סרט הלידה על מסך קולנוע על מנת למתן ולרכך את עוצמת הרגש המשתחרר.

במהלך השחזור ימית הבוגרת חיבקה את ימית הילדה וסיפרה לה כמה אמיצה היא הייתה בלידה שחוותה. מאוחר יותר שתיהן ביחד ליוו את ימית ללידה העתידית והציעו לה כיצד לשמור על החיבור שלה אל הגוף ואל העובר כדי לדעת מה נכון לה ואיך להנחות את בן זוגה לעודד אותה במילים טובות עוד לפני הלידה.

3. מפגש דמיוני עם אמה של ימית תוך כדי שיחה ושחרור מתלות. יחסה של ימית לאימה היה אמביוולנטי. מצד אחד היא נעזרה בה רבות ומצד שני חוותה אותה פולשנית ומתערבת בחייה האישיים. בתהליך שעשינו ימית דמיינה את עצמה מתחברת אל האמא הפנימית שבתוכה ומקבלת ממנה תמיכה והשראה. תוך כדי כך הייתה מסוגלת לשחרר את אימה מהאחריות כלפיה ולטפח איתה קשר חדש של שתי נשים בוגרות ועצמאיות.

4. דימוי הלידה העתידית מתוך מצב חדש של קבלה עצמית, עצמאות רגשית ואמונה ביכולת. בתהליך הזה ימית דמיינה את עצמה מגיעה ללידה מוקפת באהבה מבפנים (האמא הפנימית שלה) ומבחוץ (בן זוג, דולה, מיילדת). האהבה הזאת היוותה מעין עריסה רכה של ביטחון שריככה והמסה את המתח והכאב ואפשרה לה להישאר מחוברת אל הכוחות הפנימיים שלה ולהאמין בעצמה.

ימית ילדה בסוף שבוע 42 לידה טובה ומעצימה. במהלך כל הלידה ימית הייתה קשובה ונאמנה לצרכים שלה. היא התמודדה עם הצירים באמצעות תנועה, דמיון מודרך, מגע נשימות וקולות. בשלב הלידה ימית הרגישה צורך להיות בתנוחת כריעה וביקשה מהמיילדת לעזור לה ללדת בתנוחה זו. היכולת שלה להרגיש מה הגוף שלה צריך בכל רגע, להתמסר לכך ולרתום את כל מי שהיה בסביבתה לעזור לה בכך היוו בשבילה תיקון לחוויה שעברה בלידה הראשונה.

בפגישה שהייתה לי עם ימית אחרי הלידה היא אמרה:

"את יודעת, היום אני יכולה לראות את המתנה שקיבלתי בלידה הראשונה. קיבלתי מודעות לחוט המקשר בין העבר להווה. מצאתי את המפתח שלי לעצמאות ולאסרטיביות. אני יכולה היום לעמוד מול הביקורתיות של אמא שלי ולהרגיש שאני בסדר כמו שאני... אני מרגישה שהתבגרתי ואני היום אמא שלי.

טיפלה, הנחתה וסיפרה: חגית ספנסר, M.Sc., מטפלת, מנחה ודולה. מנחה מוסמכת לדמיון מודרך ו –NLP.

בעלת "בית אלה". בית לתהליכי ריפוי, צמיחה והגשמה.

מומחית לטיפול, ליווי והנחייה של נשים בהריון, בלידה ואחרי לידה, מדריכת הכנה ללידה ודולה.

טלפון: 052 8916931

אתר: www.beitella.co.il

מייל:chagit@beitella.co.il

ולמי שהתגעגע לבלוג של נועה, הנה פרק חדש ואקטואלי. זהירות, כולנו נשאר במתח עד הפרק הבא!

יומן המתלמדולה פרק 2 – צירים / נועה בן-שימול*

חיכיתי חיכיתי, ציפיתי ציפיתי ומי לא בא? קורס הדולות שלי!

לכתוב יומן מתלמדולות בלי קורס דולות, ובכן, מאתגר.

היתה לי שם דרמה קטנה כי היתה כבר דחיה אחת של שלשה חודשים, ושוב - ארבעה ימים לפני השיעור הראשון התקשרו להודיע שאין. אולי יהיה אחר כך, אולי לא. פנצ'ר כזה מעצבן.

ודווקא יש משהו יפה בדלתות שנטרקות בפרצוף. זה ההדף שהטריקה שלהן מייצרת שבהכרח מעיף אותי למקום אחר. מול כאלה שנסגרות בעדינות ובשקט אני יכולה להשתהות, משתאה. וכאן ההתראה הנשנית, הקצרה, הסתמית מדי, הביאה אותי להחליף את האוטו כולו, לארוז את פקלאותי – עסקאות ויזה, לא משהו כבד – וללכת הלאה לבית ספר אחר.

וכך קורה יומני היקר שאני חוזרת איתך שוב אחורה בזמן להרשם, להמתין, ולעבור טסט מחודש: כן פרח דולות ריחני ונרגש או לא?

שתי מדריכות ושלשה ימי מיון עומדים בפני, שלשים נשים חזקות ונועה אחת.

נדמה לי שמבחני כניסה איכותיים הם כאלה שמדמים הכי במדוייק את מה שיקרה אחריהם. אז הם הופכים למישוש חקרני ועדין של שני הצדדים שיחשוף ויגלה לכולן האם זה הדבר, המקום והזמן?

המישוש שלי הפרטי מתחיל לפני כל שיעור בסתימת חורים בלו"ז ההורי ושריון הרכב המשפחתי. רק אז ניתן לצאת למרתון בוקר חוצה גוש דן, בהכרח לאחר ולסיים את המסע בצניחה מסופקת לתוך ערימת כריות ובנות. ושם להרפות. להקשיב, להביט, לזכך זכרונות ותחושות, לחייך, לצחוק, לשחק. לבכות.

ובעיקר לפגוש מאסה קריטית של נשים עשירות שרוצות לחלק את מה שהצטבר להן במאגרי החכמה והיופי לאורך שנים. כמויות עצומות של אור מסנוור יש בחדר כזה של נשים שרוצות לשרת, מתואם להפליא עם השמש ששוחה על הים הסמוך. אור שרוטט, מפליאה על השמחה שנפלה בחלקנו להיות כאן ומהתרגשות של חלומות מתגשמים. כמעט כולן כמוני חלמו להיות וחיכו לאיזה חלון של זמן לזנק דרכו הנה.

והאור צבעוני ונשבר לשלושים גוונים נפלאים - נשים מכל הקצוות של הארץ הזאת, רווקות וברוכות ילדים, חשופות וחבושות כובעים, כמעט נערות או סבתות שלמות.

אני מאוהבת בערב רב הזה של סיפורים, של ריחות וחיוכים כל כך שונים. במבוכה של מי שבגיל 50 רוצה ללמוד מחדש איך לקבל ולא רק לתת, של מי שבגיל 25 מתלבטת עם מי תתחתן, מי שעזרה ליילד פעם פרה או גור חתולים.

אח, פורום נשים בכלל לא וירטואלי מתגשם לי מול העיניים ולוקח אותי, נועה אחת שמחה שנעה בשלושים השנים של עצמה על צירים מדומים של דרום ומרכז, מרוקו- פולין, דת וחולין, שהולידו אותה לעולם.

יש לי עוד יום מיונים אחרון לעבור, ואחר כך יבואו תשובות:

האם אני נקייה ופנויה דיי כדי לשרת? האם אני עשויה מהחומר הזה, שמנטרל הפרעות ומניח בצד, שמתחבר למה שקוראת ליאת דרור הגבוהה תדר נמוך?

ייתכן.

שלכן. נועה

*נועה בן שימול היא פרח דולות שאמור היה להתחיל את הלימודים בקורס שנדחה ועתה ממתינה לתשובה חיובית. נועה משתפת אותנו בתהליך הפיכתה לדולה, המתארך עוד בטרם התחיל, ואנו מחזיקים לה אצבעות חזק..

עד כאן מאמרים ויומן להפעם, ועכשיו, לשני מתכונים מופלאים של עופרי זוטא, שרק מלקרוא את שמותיהם הדמיון והתיאבון משתוללים. המתכונים יחתמו את הגיליון הנוכחי שלנו להפעם. אך לפני שניפרד אני רוצה לאחל לכולנו חופשת קיץ קלה וכרגיל אני קוראת למי מביניכן שמעוניינות לפרסם מאמר בניוזלטר שלנו או באתר הראשי, לפנות אלי במייל או בטלפון 03-5222427 052-8374237, וכן לבנות את האתרים שלכן, שבונים אתכן!. ואם יש נשים הרות או מתעניינים שעשויים להתעניין בניוזלטר אנא קדמו אותו אליו. לעיון בגליונות קודמים ולהרשמה לניוזלטר לחצו כאן

תודה לך עופרי יקרה. ובתיאבון.

גספאצ'ו אבטיח

מנה מפתיעה מאין כמוה, המושפעת מסלט של גרי קונץ ופיטר קמינסקי מהספר בעל אלף הטעמים The Elements of Taste.

חומרים ל8-6- מנות:
4 כוסות אבטיח חתוך לקוביות
3 עגבניות תמר (או 2 עגבניות אדומות רגילות)
2 כפות מיץ לימון סחוט טרי
עלי נענע ובזיליקום קצוצים
1 כף קליפת לימון מגוררת
3-2 כפות (או לפי הטעם) אלכוהול: וודקה או עראק
להגשה: מלפפון קלוף וחתוך לקוביות קטנטנות
כוס קוביות קטנות של אבטיח
מעט גבינת פטה מגוררת (לא חובה)

+ מכינים את הגספאצ'ו:
מרסקים אבטיח בבלנדר.
מוסיפים עגבניות ומרסקים שוב.
+ מעבירים לקערה, מוסיפים את שאר החומרים ומערבבים.
+ מעבירים לכוסות/קעריות הגשה ומניחים בפריזר ל40- דקות.
+ מוציאים מהפריזר, ואם הגספאצ'ו קפא מעט, מערבבים קלות. מוסיפים קוביות מלפפון ואבטיח ומגישים.

הצעת הגשה: על השולחן יחכו קעריות עם קוביות מלפפון, אבטיח וגבינת פטה מגוררת.
קוביות קפואות של עגבניות מרוסקות: מרסקים עגבניות. מעבירים במסננת ומוסיפים מעט אלכוהול (וודקה או עראק) לפי הטעם. מעבירים למגשי קרח ומקפיאים. לפני ההגשה מוסיפים לכל מנה קוביית קרח.

מרק תירס אוריינטלי קר

(מוגש בשוט של וודקה או כוס קטנה אחרת. ל-8 מנות קטנות)

1 כף שמן שומשום

1 כף שמן זית

1 כף ג'ינג'ר טרי קצוץ

1 שורש סלרי, קלוף וחתוך גס

2 כוסות תירס קפוא

1/2 כוס (100 מ"ל) חלב קוקוס

2.5 כוסות מים (550 מ"ל)

1 כף רוטב צ'ילי מתוק

1/2 כפית מלח

למחית ירוקה –

1/2 כוס עלי בזיליקום + 1/2 כוס כוסברה, מרוסקים בבלנדר עם קצת ממי הבישול.

ההכנה:

+ מחממים סיר ומוסיפים את שני סוגי השמן, ג'ינג'ר ושורש הסלרי. מערבבים היטב ומאדים קלות (כ- 3 דקות)

+ מוסיפים את גרגרי התירס ומערבבים.

+ מוסיפים את שאר החומרים. מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש ומבשלים 1/2 שעה.

+ במידה ומכינים את תוספת הממרח הירוק, מוציאים 1/3 כוס ממי המרק.

+ מרסקים בבלנדר. מעבירים את המרק במסננת דקה, לקבלת מרקם אחיד ועדין.

מקררים היטב, מעבירים למקרר.

+ מכינים את הממרח הירוק – מעבירים לבלנדר את הכוסברה ועלי הבזיליקום עם מי המרק. טוחנים לקבלת מרקם אחיד.

ההגשה: ממלאים כוסית שוט של וודקה (כ- 3/4 מהגובה), מוסיפים חצי כפית מהממרח לפני ההגשה. מגישים קר.

להתראות בגיליון הבא!

רותי קרני הורוביץ